אתמול התראיינתי אצל פיראס חמד ב"מכאן 11" בנושא הבחירות, ואמרתי שלא משנה מה יהיו תוצאותיהן, בנימין נתניהו לא יוכל לשחזר את ממשלת "הימין על מלא". זה כבר אינו עניין ישראלי פנימי בלבד, אלא סוגיה בעלת השלכות אזוריות ובינלאומיות.

ישראל חייבת להתייצב כדי לתרום לייצוב המזרח התיכון ולייצוב שוקי האנרגיה. אחד הנושאים המרכזיים שעל הפרק הוא חידוש שיחות הנורמליזציה עם סעודיה. ישנם סימנים ראשונים לכך שמתקיימים כבר מגעים בנושא, אולם כדי שהמהלך יתקדם, ישראל תידרש לעמוד בשני תנאים מרכזיים:

  1. התקדמות ממשית לעבר ממלכתיות פלסטינית, לא בהכרח מדינה פלסטינית.
  2. הוצאתם של איתמר בן גביר ו-בצלאל סמוטריץ' מן הממשלה.

לגבי בן גביר, הדרישה הזו כבר הובהרה היטב בזירה הבינלאומית. אולם גם סמוטריץ' הפך לדמות בלתי קבילה מבחינת השותפים האזוריים והבינלאומיים. משמעות הדבר היא שנתניהו יזדקק ל-גדי איזנקוט, ולכן, אם תוצאות הבחירות אכן יובילו לתיקו פוליטי, צירופו של איזנקוט יהיה אחד מיעדיו המרכזיים.

באשר למדינה פלסטינית, אינני רואה לכך היתכנות ממשית בעת הזאת. כמו כן, עידן המשא ומתן הדו-צדדי הישיר בין ישראל לרשות הפלסטינית הגיע, לדעתי, אל סיומו. הסוגיה הפלסטינית תשתלב במסגרת ההסדרים האזוריים הרחבים יותר, אשר יתמקדו תחילה בעזה אך יורחבו בהמשך גם אל יהודה ושומרון.