עם התקרב יום השנה להסכמי אוסלו, מן הראוי להציף את אחת הסוגיות שאיש לא מטפל בהם — כשלון העיתונות לדווח דיווח אמת ואמין על מה שקרה, ועל מה שעלול היה לקרות.
אבי גיל, עוזרו המסור של שמעון פרס, שהייתה לי הזכות להכיר, פרסם עכשיו ספר מומלץ, "נוסחת פרס", ובו הוא מספר בין היתר על איך העיתונות תומרנה להתרחק ממה שקורה באמת– חוץ ממני, פנחס ענברי, שפרסם את "סקופ המאה", על השיחות הסודיות באוסלו, אבל הברנז'ה התעלמה.
אבל להתנהלות הברנז'ה היה המשך טרגי, ועליו נסוב ספר המתח הפוליטי, "שומר השאול".
לעיתונאי הישר והנאמן, זנגו, היה כל המידע על האיתיפאדה הטרוריסטית המתרקמת, אבל אף אחד לא רצה לפרסם "כדי שלא לקלקל את השלום". נבנתה סביבו חומת השתקה שנסתיימה בטרגדיה אישית ולאומית.
מי שהקים את חומת ההשתקה היו גורמים רבי כוח שכבר אז נכנסו לעסקי שחיתות עם הפלסטינים, וייסדו את ישראל המושחתת של היום.
האם משהו השתנה? לא הרבה. כאשר יצא "שומר השאול" לאור לפני שנה, הוקמה גם סביבו חומת השתקה. הברנז'ה אוהבת למתוח ביקורת על כולם. היא לא אוהבת שמותחים ביקורת עליה.
אז — תקראו את הספר. הוא חשוב באמת. היום יש פייסבוק. חבל שהוא לא היה אז.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 