המתקפה האיראנית ב 13 04 2024 (youtube.com)
הופעתי במועדון העברי בפריס יחד עם ידידי נחום שחף על העלילה שחייל צהל הרג את עיתונאית אל-ג'זירה, שירין אבו עאקלה, ולדעתי היה זה הג'יהאד האיסלאמי ואפשר לעקוב אחר דבריי בקישור המצורף.
דיברנו גם על המתקפה האיראנית על ישראל, ואמרתי כי יש פה הצלחה היסטורית של ישראל, שיש למנף אותה, אבל גם חששתי כי ישראל תחמיץ את ההזדמנות המיוחדת שנקרתה בדרכה.
ראשית כל, ישראל ניצחה את איראן בסבב הזה, והפגינה את עליונותה הטכנולוגית, ויהיו לזה השלכות אסטרטגיות על מעמדה הגלובלי של ישראל כמי שעומדת בחזית ההגנה מפני ציר הרשע של איראן (ורוסיה), על כל האופקים הכלכליים של מכירת הטכנולוגיות הישראליות לכל העולם.
שנית, ישראל לא עמדה לבד. התברר כי היא חלק יסודי של ברית אזורית ועולמית שהתייצבה לסייע בהגנתה, כולל ירדן, שהוכיחה את חשיבותה כעומק הבטחוני של ישראל.
בהקשר של פרשת שירין, ציינתי את חלקה של קטר, בסיוע לציר הרשע, ובימים אלה ממש היא מלהיטה את הרוחות בגדה נגד הרשות הפלסטינית, ותומכת בבועה הפרו איראנית בג'נין.
בעניין מה יש לעשות עכשיו, אחרי כשלון ההתקפה האיראנית, אמרתי כי כל תגובה ישראלית חייבת למנף את הברית האזורית שהתארגנה, ולא חלילה איך לפגוע בה. פעולה ישראלית חד צדדית עלולה לפרק את הברית הזאת ולהשאיר את ישראל לבדה, בעוד תכנון תגובה יחד עם בעלות הברית האזוריות, תמנף את הישגי ישראל מן ההצלחה הגדולה שכבר השיגה. בעניין זה, הבעתי חשש שהפוליטיקה הישראלית לא תאפשר לקבל החלטות אסטרטגיות שהם מעבר לדפי מסרים לבייס.
לגבי איראן, הערכתי כי סין תבלום את איראן מדרדור למלחמה כוללת, כי היא מושקעת עמוק בנפט האיראני, שאם הוא יעלה באש, תעמוד סין מול סכנה של אובדן מקור האנרגיה העיקרי שלה, ולחזור להיות תלויה בפוטין היא ממש, ממש לא רוצה.
בשורה התחתונה – נפתחו לנו הזדמנויות בקנה מידה שלא יכולנו לחלום עליו בעבר, אבל הממשלה שלנו….
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 