הקשבתי לנאום ההשבעה של הנשיא לתקופת מעבר, עדלי מנסור– ההבדל בינו לבין מורסי ברור לעין- הוא נשבע לרפובליקה של מצרים, בעוד מורסי נשבע למין מצרים ערטילאית, לא מוגדרת "מולדת" או סתם חבל ארץ.
מעיון בביוגרפיה שלו עולה כי היה זמן רב יועץ בחצר מלך סעודיה- ואכן סעודיה מיהרה לברך את מינויו מפי המלך עבדאללה עצמו. לעומת התגובה החמוצה של ארה'ב- כל המיפרץ הערבי מיהר לשבח את המהלך של הצבא המצרי.
זה מחזק את דעתנו כי סעודיה הייתה מראש בסוד העניינים, וכי נבחרה אישיות מקובלת עליה. כל הכוחות שהיו אמורים להיות בתחום ההשפעה של ארה'ב- סעודיה, המיפרץ, הצבא המצרי, יצאו נגדה והתעלמו מדעתה.
סגל שגרירות ארה'ב מיהר לצאת את המדינה- מצרים החדשה תהיה עויינת לארה'ב בגלל בריתה עם האחים המוסלמים.
הנכונות של הצבא לקחת סיכון בעניין הסיוע מארה'ב מעידה על כך שיש אולי גיבוי כספי מסעודיה והמיפרץ.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 
עקבתי אחר הדיווחים בטלויזיות ובעיתונות האמריקנית, והסוגיה המרכזית לדיון היא האם יש לקרא למהפך coupאו לא? העיסוק האובססיבי בטרמינולוגיה הוא קריטי ביחס לתגובה האמריקנית. קריסטין אמנפור הציגה את מצרים של מורסי כדמוקרטיה משגשגת, ולכן מדובר בהפיכה צבאית לא לגיטימית. מעט דוברים טענו שמורסי ניסה לבטל את הדמוקרטיה ולכן קיבל הפיכה.
יש בעיה לדמוקרטים בארה'ב ולשמאל האירופי הפרו איסלאמי. כמו השמאל בישראל הם לא מסוגלים להודות בטעות- בישראל אפילו לא בתוך כל נחילי הדם של האינתיפאדה הטרוריסטית.