ביבי במסלול התנגשות עם השבכ וצהל — האם יקדים את הבחירות?

ההצלחה של בנימין נתניהו להעביר את התקציב ואת החוק לשינוי הוועדה למינוי שופטים יש בה להעיד כי נתניהו הצליח לייצב את ממשלתו, ונראה כי דווקא הממשלה הזאת תשלים את ימיה.

יתר על כן—ההצלחה הפוליטית של ראש הממשלה, מחליש מאוד את הסיכוי שיוכרז כבלתי כשיר, שהרי מי שמצליח לגבור על כל המהמורות, אי אפשר לכנות אותו כבלתי כשיר.

אבל בכל זאת, כאשר ביבי הצליח לנפנף את האופוזיציה החלשה, ולהפחיד את השופטים הרופסים, כולל בג"צ עצמו, ולהכפיף למשמעתו את המשטרה, יכול להיות שהביטחון המופרז שצבר יתקיל אותו עם חומה בלתי עבירה, שתקריס אותו — מערכת הבטחון—השב"כ וצהל.

אשר לשב"כ, כאשר עוקבים אחרי ההתבטאויות של תומכי נתניהו, הרי הם לא תוקפים רק את ראש השב"כ, רונן בר, אלא את המוסד עצמו, שאותו הם מכנים "שירות חשאי" כאילו הוא סיקוריטטה, או מוחאבראת, ועל פי השיטה המתוחכמת של ביבי, כאשר הוא מתכנן משהוא רע—הוא מאשים את אוייביו באותו תכנון—כלומר, אם אנשיו מדברים על השב"כ שהם "אירגון חשאי", זה סימן שזה בדיוק מה שהם מתכננים.

זה יהיה לא נכון לגזור מקריסת הפוליטיקה, המשטרה ומערכת המשפט לגבי השב"כ וצהל.

לגבי צהל ראינו שהרמטכ"ל החדש, איל זמיר, שם גבולות לשר הביטחון מייד אחרי שנבחר. הרושם הוא שזמיר היה מוכן להיות עציץ, אבל לא שטיח. הוא בלי ספק יציית לדרג המדיני לגבי התוכניות המסוכנות לגבי חידוש המלחמה בעזה, אבל לא לגבי החלטות שיחשפו את חיילי צהל להיעצר באירופה כאשר יצאו לטייל.

לגבי השב"כ—יש בידו מספיק מידע על דרכיו הנלוזות של ביבי ובני ביתו, לכאורה. הוא מקפיד שלא לחשוף כלום, כחלק מן המסורת הדמוקרטית שלו, שלא להתערב בחיים הפוליטיים בישראל. אבל, חוק השב"כ גם מחייב אותו להגן על הדמוקרטיה הישראלית.

אז, אם הסיכוי לנבצרות ירד פלאים, הרי הסיכוי למימוש חוק השב"כ על השמירה על הדמוקרטיה עולה, ביחוד לנוכח החקירות על קטרגייט.

האם ביבי יצליח להפיל את החקירות, ולהרחיק את הסכנה שייפול על סעיף ההגנה על הדמוקרטיה? ספק גדול. הדבר תלוי ועומד בבג"צ, ביבי מנסה לשכנע את כולם כי החקירות על קטרגייט החלו אחרי שהחליט על הדחת ראש השבכ, אבל לוח הזמנים לא עומד לצדו. לא יהיה קשה להוכיח כי ההדחה היא תוצאה של החקירה – ולא להפך.

אשר להדחת היועמשית – הסיכוי לכך עוד יותר קשה, כי וועדת המינויים חסרה, יש בה ניגוד עניינים של כמה מחבריה, ומצבה של היועמשית בבגץ הרבה יותר חזק ממצבו של ביבי.

אם כך, רונן בר ומיארה נשארים, ביבי בחר את התנגשות עמם, ולא בטוח אם הפעם זאת ישרוד את המכה על הקרחון.

אז מה ביבי יעשה? יש לשים לב כי החוק על הוועדה למינוי שופטים תיכנס לתוקפה רק בכנסת הבאה. אם כך, ומכיוון שכל מה שמניע את ביבי זה ענייני משפטו, גובר הסיכוי שהוא יהיה מעוניין להקדים את הבחירות.

הוא מעריך שגם את הבחירות האלה הוא ירוויח, כי הוא מכיר את חולשת האופוזיציה, ואז הוא יקדים את שינוי הוועדה שתשחרר אותו ממשפטו.

וגם תקפיא את סמוטריץ ובן גביר בתוך ממשלה שתהיה חופשית ללכת על מתווה טרמפ לשלום עם סעודיה, בלי שאי אפשר יהיה להפילה.

לא יעלה על הדעת? למה לא?