אחרי שמפקד הצבא המצרי, הגנרל סיסי, קרא למצרים לצאת היום לכיכרות על מנת לתמוך בצבא בעימות מול האחים המוסלמים– יכול להיות שבמצרים הגיע רגע ההכרעה בין התייצבות לבין הידרדות.
מבחינת ישראל יש לשים לב כי ארה'ב נוקטת בעימות הפנימי במצרים עמדה נגד הצבא ובעד האחים. היא דורשת מן הצבא לשחרר את הנשיא המודח מורסי, שבו היא רואה את הנשיא החוקי, ומעכבת מסירת מטוסי קרב מתקדמים לצבא. פירוש הדבר שבחזית המצרית ישראל נמצאת לצד הצבא בעוד ארה'ב בצד השני של המתרס.
הצבא המצרי ניסה לשכנע את ארה'ב — ללא הועיל – כי האחים לא באמת משחקים במגרש הדמוקרטי, אלא יש לקחת לדוגמא את איראן– אחרי שהגיעו לשלטון, הם כבר לא יוותרו עליו.
מדינות ערב הפרו מערביות מתרחקות מאה'ב- סעודיה סייעה לצבא המצרי ועומדת מאחוריו, ירדן התרחקה מיוזמת קרי, ובשיחות מול הפלסטינים– אם יתחדשו – תעמוד ישראל מצד אחד של המיתרס, מול ארה'ב והפלסטינים מן הצד השני.

כן, גם אני שמתי לב לתגובה האמריקנית המוזרה. אגב, בשום ערוץ תקשורת שראיתי לא התדיינו בנוגע לתגובת הממשל, אבל שר החוץ המצרי התראיין לסיאןאן והבטיח שארצו להולכת לכיוון הדמוקרטי. האופן שבו הממשל מתנסח הוא שעיכוב במשלוח המטוסים נובע מהרצון של הממשל לראות את מצרים מתקדמת לכיוון הדמוקרטי. כלומר, המטוסים הם מקל וגם גזר, אם הממשל הצבאי יתקדם בכיוון רצוי. מה שעוד אמרו היה שתעשיות הנשק האמריקניות לא מרוצות מהתגובה של הממשל, כי מדובר בתקציב ענק, שעתה הם לא יקבלו, ושסכום ניכר ממנו כבר הושקע ביצור, ועומדים על הפרק עוד מטוסים. באמריקה מבינים את משמעות הכסף, ולכן אני הייתי אומר שה לא הבעת אמון במורסי ,כמו כרטיס צהוב למהפכנים להתקדם לעבר יצוב ודמוקרטיה. בגדול, הצעד המהפכני לא זכה לתמיכה גדולה בדעת הקהל האמריקנית.