התראיינתי הלילה ל BBC בערבית ואמרתי כי אין להתייחס ברצינות להאשמות של תורכיה שישראל מפרה את הסכם הפסקת האש, כי תורכיה משאימה את ישראל כל הזמן על כל דבר, כך שזה מתאים לנורמות הדיבור של תורכיה כלפינו שכבר הורגלנו בהם.
יש מידה של צדק בעניין העברת הסיוע לעזה, שבו ישראל, בגלל עמדות מוצהרות של שריה, מעכבת את הסיוע, אבל ארצות הברית עומדת על המשמר שכל סעיפי הסכם הפסקת האש יקויימו, ותהליכי השלום של טרמפ יקודמו.
העניין האמיתי הוא שתורכיה רוצה להביא חיילים שלה לעזה, וזאת בעיה שגם מצרים שותפה לישראל בהתנגדות לה, ויש לשים לב כי שגריר מצרים בתורכיה נעדר מן הפגישה שתורכיה ארגנה למשלחת חמאס באיסטנבול.
מצרים מתנגדת לנוכחות התורכית סמוך לגבולותיה, ובגלל זה, בלוב, היא תומכת בחפתר נגד טריפולי, כדי לחסום את תורכיה על גבול המערב שלה, לא כדי לקבל את תורכיה על גבול המזרח שלה.
אבל במאמר מוסגר אני צריך להוסיף, שאין בטחון, שישראל אשר משתיתה את מדיניותה האזורית על קטר, ולא על מצרים, לא תסכים בסופו של דבר לנוכחות צבאית תורכית בעזה, וכבר עכשיו היא מרשה פעילות אזרחית של תורכיה שם.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 