
הנשיא טרמפ אירח הלילה לשיחה סגורה סביב שולחן ערב את שני מקבלי ההחלטות בישראל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ורעייתו, למה שנראה כמו נקודת המפנה הגדולה במזרח התיכון, שיחייב גם את הזוג נתניהו לחולל שינויים בממשלה שכן מממשלת ישראל במתכונתה הנוכחית לא מאפשרת את השינויים הגדולים במזרח התיכון.
בפתח השיחה הנשיא טרמפ דיווח כי ארצות הברית מנהלת משאים ומתנים ישירים עם חמאס ועם איראן, והביע אופטימיות לגבי שני המסלולים האלה. את שניהם אפשר לפתור במשא ומתן.
ראש הממשלה מצדו הציג מכתב המלצה לוועדת פרס נובל עבור הנשיא טרמפ, מה שמעיד שגם הוא מרמז על שינויים אפשריים בממשלתו, מכיוון שכרגע אירופה מחשיבה את נתניהו כפושע מלחמה, והחיבור שלו לכהניסטים ופורעי הגבעות, עלול לעשות על האירופים את הרושם ההפוך על מתן הפרס המיוחל לטרמפ.
טרמפ קלט את מה שמפעיל את מהלכיו של נתניהו – המשפט, והוא התערב אישית להפסקת המשפט, ויש סימנים שהוא גם פועל להוציא מן חקירות קטרגייט את עוזרו הקרוב, אוריך.
התמורה שטרמפ מבקש מהזוג נתניהו היא להוציא את החסמים בדהירה אל ההסכמים. אבל, ביחוד כעת, עם המשבר עם המפלגות החרדיות על חוק ההשתמטות, נתניהו הסביר מן הסתם לטרמפ, כי אם ידבר עכשיו בשפה של הסכם עם חמאס, והרחבת הסכמי אברהם, בן גביר יצליח להקים גוש עם סמוטריץ' שיפיל את הממשלה. הקשבתי לבן גביר אתמול, והוא אמר כי אינו יכול לפרוש לבד, כי הממשלה לא תיפול. כלומר: כל עוד סמוטריץ' לא חובר לבן גביר, ממשלתו של נתניהו בטוחה (יחסית), והוא חייב לשמור עליה בדיבורים כהניסטיים.
הוא חייב לעבור את ה-60 יום עד לפגרת הכנסת, כי בפגרה הממשלה לא יכולה ליפול , ואז יוכל לעשות את פריצת הדרך קדימה, בלי שבן גביר וסמוטריץ' יפילו אותו.
החרדים לא יפילו אותו בכל מקרה, אבל לא יעבירו את החקיקה של הליכוד. לא נורא. בפגרה לביבי יהיו ידיים חופשיות לפעול כרצונו. הוא לא ניצל זאת בימי ביידן, אבל יהיה חייב לנצל זאת היום, כי כשם שטרמפ בולם את משפטו, אם ביבי יכזיב אותו, הוא גם יכול לזרז את המשפט. עם הרכב השופטים של ביבי, הכל יכול להיות.
לסיכום – מי שמנהל את העניינים מול חמאס ואיראן זאת ארצות הברית ישירות. ביבי חייב לתחזק את ממשלתו הכהניסטית עד לפגרה, ואחרי זה אלוהים גדול – ושרהלה שותפה לסיכומים, כדי למנוע הפתעות.
