התראיינתי הלילה ל BBC בערבית ונשאלתי אם היה תיאום מוקדם בין ישראל לאיראן והערכתי שלא ישיר אלא באמצעות ארצות הברית, שהיא מעצמה עולמית, עם קשרים בינלאומיים של מעצמה עולמית, והתיאום האמריקני התחולל בסבב שיחותיו בשבוע שעבר של מזכיר המדינה בלינקן בישראל ובקטר.

הערכתי כי איראן לא תגיב הפעם, ואני מקווה שאני צודק, ובכלל המגמה כעת היא לסיים את המלחמה בכל החזיתות.

כאשר נשאלתי לגבי כוונותיו של נתניהו עניתי כי כאשר באים להעריך היום את כוונותיו האסטרטגיות של ראש הממשלה, הרי בראש ובראשונה הוא מקבל את ההחלטות בקונטקסט של בעיותיו האישיות, והמבחן הקרוב שיתווה את החלטותיו הוא משפטו המתחדש.

הערכתי כי אחרי הבחירות בארצות הברית הוא עשוי להקדים את הבחירות בישראל, כדי לסכל את חידוש משפטו, כי המלחמה עשויה להסתיים עד דצמבר, והוא יכריז על הניצחון המוחלט.

מה שמחריף את הבעיה הוא היעדר אופוזיציה ראויה לשמה המותירה את הפוליטיקה הישראלית בחלל ריק. צהל למזלנו מקפיד להישאר מחוץ למשחק הכוחות הפוליטי, ומתמקד בניהול המלחמה, וזה חלק מסוד הצלחתו.