התראיינתי הלילה במכאן 11 בערבית, ולמרות הדיווחים הפסימיים הבוקר אמרתי כי הכיוון הכללי עסקה. אחרי השיחה בין בלינקן וביבי, ביבי הפסיק לדבר על הניצחון המוחלט, והוא מתנסח בביטויים הגיוניים. ב blame game עם חמאס, הוא הפסיד, וכרגע כולם רואים בו את האחראי לכישלון אפשרי. בכל הודעות חמאס המילה "סירוב" לא קיימת. חמאס דבק בעמדותיו המקוריות, אבל הוא משתמש בביטויים שאין בהם סירוב- "אכזבה", "תיסכול" וכו' על כי ארצות הברית סטתה מן ההצעה המקורית של ביידן. נכון שבלינקן האשים את חמאס, אבל זה כדי לתת לביבי סולם לרדת מהעץ, וזה בעצם שם המשחק כעת.

חלוקת העסקה לשני שלבים נועדה בעצם לזה: בשלב הראשון תהיה נוכחות ישראלית בציר פילדלפי ובציר נצרים, וזה כדי שביבי יוכל לומר כי התעקשותו הצליחה, אבל בשלב השני ישראל תצטרך לעזוב את ציר פילדלפי. לגבי נצרים, השארת צהל שם תחייב ריכוז כוחות רבים בעזה על חשבון ההיערכות למלחמה בלבנון.

אבל, ביבי כמו ביבי. לך תדע.