השתתפתי אתמול בפאנל של מכאן 11 בערבית והבעתי פסימיות לגבי הסיכויים לעסקת שחרור חטופים חדשה, ואני בכל לב מקווה שאני טועה. הסיבות: השלב הזה של המלחמה הוא השלב שבו יחיא סינוואר מחליט על חייו. לדעתי הוא חותר לנצל את קלף החטופים בידיו כדי לעשות עסקה שבה ייצא בשלום, כנראה לאלג'יריה. אחרי ההרס חסר התקדים שהמיט על עזה, ואחרי מימדי הטבח שעשה בישראלים, הוא כעת אייקון במרחב הטרור האיסלאמי, והוא מדמה את עצמו לבן לאדן. עזה קטנה עליו, ומצדו שתיחרב לגמרי, אדרבא, ככל שהיא תהיה עיי חורבות תדמיתו כלוחם ומוג'אהד בחוגי האיסלאם הלוחם תתחזק – וזה בדיוק מדוע הנהגת חמאס בקטר לא רוצה לראות אותו מחוץ לעזה, ומצדה שיקבר במנהרות שלו.
האיגרות ששלח לנהגת חמאס בקטר מעידים על עומק הנתק ביניהם. כל העסקונה שלהם לעסקה חדשה לא מעניינת אותו. הוא הבהיר להם שהוא משלם את המחיר בעזה, הוא מנהיג חמאס היום, ושלא יבלבלו לו את המוח.
פרטי ההצעה המצרית שגובשה עם הנהגת חמאס בקטר מעידה שהם רוצים להאריך את המלחמה תוך כדי כינון שלבים ארוכים של הפסקות אש, בתקווה שתאריך את מועד יציאתו של סינוואר, ומה שעוד אפשר ללמוד מן היוזמה שאין רצון לשחרר את ברגותי, שכן לישראל שמורה זכות הוטו, למעשה, על שמות הפלסטינים המשוחררים.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 