הופעתי הלילה בשני פאנלים ב 24i TV – האחד על התפטרות חרירי והשני על היחסים עם ירדן.
לגבי התפטרות ראש ממשלת לבנון, חרירי, אמרתי כי יש להבין זאת על רקע האזור: הפרת האיזון בין הסונה לשיעה לרעת הסונה, והצורך להחזיר את האיזונים לקדמותם. הבעיה היתה ניצול הצלחה של השיעה, כדי להעמיק את התפשטות הקשת השיעית, כפי שראינו בעיראק ובסוריה. התפטרות חרירי נועדה לומר: עד כאן. הסונה תצא למתקפת-נגד מלבנון, אבל השיעה לא ממתינה, וכבר נורה טיל מתימן השיעית אל שדה התעופה של ריאד, וזאת כבר פעולה מלחמתית.
אשר לירדן, עיקר הבעיה היא במסגד אל-אקסא. העמקת הנוכחות היהודית הדתית איננה יכולה לעבור בשתיקה אצל ההאשמים, אשר עלולים לראות בכך הפרת הסטטוס קוו המוסכם עם ישראל, ועל פיו רחבת המסגדים היא מוסלמית, וחייבת להיות גם בפרהסיה מוסלמית.
ישראל חייבת לבוא להבנות עם ירדן ברגישות רבה, כי אנו מעוניינים ביציבות המשטר ההאשמי כדי לשמור על יציבות הגבולות. על רקע הזעזועים במזה'ת זה לא מובן מאליו שהגבול הארוך שלנו עם ירדן הוא שקט.
יחד עם זאת, במשבר המאבטח שהרג שני אזרחים ירדנים בדירתו, ישראל חייבת לשמור על כבודה בכל פתרון. ירדן חייבת לכבד זאת והכבוד במזרח התיכון הוא ערך שכולם מכבדים.
אזרחים ירדנים שבאו לישראל כתיירים עסקו בטרור, וישראל לא העמידה לירדן דרישות שפגעו בכבודה.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 