השתתפתי בסוף השבוע בכנס הפורום לשלום ובטחון על ירושלים. דיברו שם על הצעה להכניס את שאלת ירושלים לדיון עם הליגה הערבית במסגרת חידוש היוזמה הסעודית (לא הערבית!)
עקרונית, תמכתי ביוזמה הסעודית כפלטפורמה למו"מ, וזאת דעתי כבר מזמן, אבל הזהרתי מפני כניסה למו"מ עם הערבים על ירושלים ללא הכנה מקדימה מספקת.
שורש הכישלון שלנו בשיחות על ירושלים – ובכלל – עם הפלסטינים נעוץ בחוסר נכונותם של הפלסטינים להכיר בזכותנו בכלל להיות עם, ובשלילה הגורפת שהם שוללים את עצם קיומו של בית מקדש. בכך, הם גם שוללים את הנצרות, שכן אם לא היה בית מקדש, היכן בדיוק הטיף ישו את הטפותיו שבעטים צלבו אותו הרומאים?
בכך נגררנו ללא הכנה מוקדמת למריבה עם הפלסטינים על עצם זכותנו להגדיר את עצמנו. כל עוד זה היה מצומצם לפלסטינים- הנזק היה מצומצם לגזרה אחת מוגדרת, אבל אם ניכנס לאותה מחלוקת עם העולם הערבי כולו—הנזק עלול להיות גורף.
אין זה אומר שאין על מה לדבר. כאשר נדבר, אם נדבר, נצטרך לעקוף את המוקש הזה.
להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
054-5571666
לאתר הספר: "על גב סופה" http://avivatomer3.wordpress.com/
לאתר הספר: "Grandpa, Granddaughters, Grand Cuisine" http://www.amazon.com/dp/B00PDOOPZY
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 