בישראל מבקר עכשיו כמאל לבוואני מן הדמויות המוכרות ביותר של האופוזיציה הסורית, ושלא בצדק, התקשורת בישראל לא מגלה בו עניין רב.
אתמול הזדמן לי לשמוע אותו בירושלים בפגישה עם כתבי חוץ בישראל, והבנתי מדבריו, ומבין השורות, ומעצם הפגישה בירושלים לנוכח חומות העיר העתיקה, את עיקר הבעיה של המרד הסורי, ומה הם רוצים מישראל. שמעתי גם בדברים עצמם ומבין השורות- מה הם הבעיות העיקריות שעדיין עלולות להפריע לקשר בין ישראל לאופוזיציה הסורית, ובכלל- מה הם האתגרים העומדים היום לפני האופוזיציה הסורית.
ראשית, כל המערכת הפוליטית של האופוזיציה הסורית קרסה, ויש לבנות אותה מאפס. כיום אין גוף מייצג של המורדים, ובמשתמע ניתן היה להבין כי בפגישות בישראל הוא מבקש להסתייע בישראל בבניית מערכת מדינית חדשה. לא ישראל עצמה תקים את המערכת הזאת, אלא תפעיל את השפעתה על המערכת הבינלאומית. "לא אתם מחליטים" אמר בחיוך, "אלא גורמים לאחרים להחליט". הוא התכוון להשפעה שיש לישראל על הקונגרס בוושינגטון. מכאן שהשאלה את מי הוא מייצג לא ממש חשובה מכיוון שאין שום גורם מייצג אמיתי למרד. הוא מבקש ישראל תסייע להקים אזורי איסור טיסה בסוריה כדי לאפשר לאופוזיציה להתארגן וכמובן לתת מקלט לפליטים.
כל התנועות האיסלאמיות הפועלות בסוריה, כמו דאעש, נוסרה וכו' אינן סוריות אלא של זרים שמציפים אך סוריה. העם הסורי סולד מן האיסלאם הרדיקלי- אמר.
הוא גם מבקש מישראל, עזרה קונקרטית, אבל לא צבאית, אלא בסיוע אזרחי- מזון תרופות וכו'. הוא ביקר יום קודם לכן ביד ושם ולא יכול היה להשתחרר מן ההשוואה בין האסון הגדול שנפל על סוריה לבין השואה, ואמר כי ישראל חייבת להבין את אחריותה המוסרית בהקשר האסון הסורי.
את הסיוע הזה אפשר להעביר דרך הגולן – כלומר: הוא מבקש להתנתק מתורכיה האיסלאמיסטית. גם ניתן היה להבין בין השורות שהוא חושש שישראל תעדיף בסופו של דבר את השארת אסד על פני כל שינוי בדמשק.
אבל היה אפשר ללמוד גם על הקשיים שעלולים להופיע בעתיד ביחסים בין סוריה של לבוואני לבין ישראל. ראשית הגולן. שאלנו אותו מה יעלה בגורל רמת הגולן אם גורמי האופוזיציה כמוהו יתפסו את השלטון בדמשק. הוא התחמק מתשובה. הוא דיבר ארוכות על יחסי שלום ושכנות טובה והפיכת הגולן משטח איבה לשטח של שיתוף פעולה, אבל לא אמר דבר שיש להבין ממנו כי תמורת סיוע של ישראל למורדים הם יוותרו על הגולן. ואם דמות שהרחיקה לכת כל כך עד כדי ביקור גלוי בישראל לא מוכנה לוותר על הגולן- מה צפוי מחבריו שלא הצטרפו אליו?
בעיה שנייה- תפיסת עולמו הכללית. לבוואני עדיין שבוי בתפיסת העולם הבסיסית של סוריה הגדולה שמנחה את מפלגת הבעת' של סוריה, אבל בהבדל חשוב אחד- בעוד אידאולוגיית סוריה הגדולה של אסד היא לוחמנית ולאומנית, התפיסה של לבוואני היא של הקמת מערכת אזורית דמוית האיחוד האירופי במזרח התיכון. עוד חזון למועד—אבל שאיפות ההתפשטות האזורית של אסד לא נטשה את הלוחמים בו- החילוניים כמו לבוואני חושבים על דגם ליברלי—וטוב שכך- אבל אוייביהם האיסלאמיסטים מבצעים הלכה למעשה את חזון החליפות.
מכאן שהוא מתנגד לרעיון המתחרה בסוריה של כינון משטר עדות פדרטיביות. הרעיון הזה מתכנס לתוך סוריה פנימה, בעוד החזון של לבוואני ממשיך לפזול את מחוץ לגבולותיה של סוריה החוצה. הוא בפירוש אמר כי גבולות סייקס פיקו – בטל תוקפם.
מכאן אנו מגיעים לדרוזים. נשאלתי בבלוג על עמדת הדרוזים לגבי רעיון מדינה דרוזית או היבדלות דרוזית מסוריה. התפישה של לבוואני נותנת את התשובה. הדרוזים התנגדו תמיד להיבדלות כי חששו שקביעת גבולות תכניס אותם למלחמות עם שכניהם, והם תמיד העדיפו להתמזג במדינה שבה הם חיים מאשר להיפרד ממנה. זה מנחה אותם בישראל, בסוריה ובלבנון, והמודל של לבוואני של סוריה אחת מגוונת רבת תרבותית היא המסגרת הנוחה להם.
הבעיה היא כמובן אם אחרי רצח העם והזוועות דמויות השואה העוברות על העם הסורי החזון הזה של גר סוני עם שיעי הוא תקף והאם באמת לא הגיע הזמן באמת לחלק את המדינה השסועה, ולהקיץ מחלומות סוריה הגדולה.
בכל מקרה, אף על פי שלבוואני הגיע מיוזמה של גורם ישראלי פרטי, ישראל לא יכולה עוד לחמוק מאחריותה לגבי סוריה. היא יושבת על הגולן, ומכאן שהיא חלק משאלת סוריה. פתרון מדיני כזה או אחר עלול לאתגר את ישיבתה בגולן. הבקשה לתת סיוע הומני למרד איננה מוגזמת ביחוד שישראל כבר מפעילה גדר טובה בגולן, אבל היא חייבת לשרטט קווים אדומים לגבי האינטרסים שלה שעליהם לא תוותר מול כל ממשלה עתידית בדמשק.
להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
054-5571666
לאתר הספר: "על גב סופה" http://avivatomer3.wordpress.com/
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 