עכשיו כבר ברור כי הממשל של הנשיא אובאמה רוצה לתת לחמאס את תמונת הניצחון- והוא כבר נתן לו אותה: קרע בין ישראל לארה'ב—מה שאבו מאזן כל כך ביקש להשיג ולא הצליח—את ההישג הזה נתן אובאמה לחמאס. גם מתחזקת ההערכה שהשבתת נמל התעופה בן גוריון היה מעשה מכוון שנועד לתת לחמאס את תמונת הניצחון.
כאשר נותרו לו עוד כשנתיים בבית הלבן ינסה אובאמה להשיג מה שלא הצליח עד כה- לחבר את ארה'ב אל תנועת האחים המוסלמים, והמלחמה בעזה נותנת לו את ההזדמנות לכך. הוא מקווה כי כאשר יראו מיליארד וחצי מוסלמים כי "אמריקה איתנו" וכי היא אשר הצילה את חמאס- הם יהפכו לבעלי הברית של ארה'ב.
ההתייחסות אל ישראל מבהירה גם את המדיניות של אובאמה בסוריה. אחרי פרוץ המרד נגד אסד נמנעה ארה'ב מלספק נשק לצבא סוריה החופשי. הוסבר כי ארה'ב חששה שהנשק הזה ייפול לידי אל-קאעידה. אבל פלגי אל-קאעידה השונים קיבלו נשק רב מתורכיה ומקטר, וממי שנמנע הנשק היה האגף החילוני של המרד. מכאן שההפך הוא הנכון—ארה'ב דאגה לחמש את הקבוצות האיסלאמיות בעוד חימוש הקבוצתיות החילוניות נמנע—התוצאה: סוריה ועיראק נפלו בידי האיסלאם הקיצוני, והאגף החילוני של המרד הסורי נחל תבוסה.
בהזדמנות אחרת נסביר מדוע מדיניות הושטת היד לאיסלאם היא מופרכת ומסכנת את ארה'ב עצמה- אבל כעת נאמר רק כי שורש העימות המתעצם עם רוסיה נובע מן החשש של רוסיה שאכן ארה'ב תצליח – יחד עם תורכיה – להתסיס את המיעוטים המוסלמים נגד מוסקבה. רוסיה רואה באובאמה כממשיכו את קרטר כמי שגייס את המוג'האדון נגדה באפגניסטן, ונוהגת בו בהתאם.

להזמנת הרצאות:
pinhasinbari@gmail.com
054-5571666
לאתר הספר: "על גב סופה" http://avivatomer3.wordpress.com/

קאעידה עיראק