קוד נתניהו

דוברות ראש הממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, 14 באפריל 2024

האם הממשל של הנשיא ביידן פיצח את קוד ההפעלה של בנימין נתניהו, או "ביבי", כפי שג'ו ביידן התחיל לכנות את ראש ממשלת ישראל עכשיו? ההכרזה מפי נשיא ארצות הברית עצמו על האפשרות לצמצם את אספקת החימושים לצה"ל בזמן מלחמה, פירושה שהאמריקאים הבינו שעם ישראל אי אפשר לדבר בלשון רמזים, או ב-understatement. שבפחות מפנייה בדציבלים של טלי גוטליב – ישראל לא מקשיבה. במילים אחרות – אחרי שאיתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות הבאות יהיו נגדם – אבל בעיקר נגד "ביבי" עצמו. והוא מבין זאת היטב.

ארה"ב הבינה שבפחות מהדציבלים של גוטליב – ישראל לא מקשיבה. כשבן גביר וסמוטריץ' לא הבינו את משמעות הסנקציות נגד מקורביהם, הסנקציות יכוונו נגדם ונגד "ביבי" עצמו – שמבין זאת היטב

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

ארצות הברית הבינה שאת "ביבי" מעניין רק ביבי, ועל מנת להשפיע עליו צריך לאיים עליו אישית. פגיעה באינטרסים של ישראל – לזה הוא לא קשוב, אבל אם זה נוגע בו אישית – את זה הוא מבין. השיטה להסביר לו, כך הבינו האמריקאים, זה או בטוב – להציע לו "פינוקים", או ברע – לאיים עליו. מאיומים הוא מתרשם.

וכבר ראינו את זה בא משני הכיוונים. מצד אחד האיומים להביא את בכירי השלטון בישראל, כלומר: את נתניהו, לבית הדין הבינלאומי בהאג, ומצד שני ההכרזה של ראש הגוש הדמוקרטי בקונגרס, צ'אק שומר, כי שני בתי הקונגרס בוחנים את הזמנתו של נתניהו לנאום לפניהם בוושינגטון, כמו בימיו הגדולים.

כך, נתניהו עומד מצד אחד מול פינוק חייו – לעופף במטוס הפינוקים האולטימטיבי, כנף ציון, לנשום אוויר פסגות בפסגת העולם, או להיגרר כפושע מלחמה להאג.

אחרי שהאמריקאים פיענחו את קוד ההפעלה, יש לשער כי הם גם מצאו את כפתור ההפעלה: הגברת שרה נתניהו. יש להניח כי בוושינגטון כבר גילו מי באמת לובש את המכנסים בבית, ואלה הם הגברת והבן.

את הבן – האמריקאים כבר הכריחו בדרך כזו או אחרת, כך יש לשער, להתרחק מן ההשפעה הרעה על אביו עד למיאמי, וביקור התפנוקים בוושינגטון הוא למעשה הגשמת חלום חייה של הגברת, ויהיה לה קשה מנשוא לוותר עליה. גם אם נתניהו לא ירצה לפרק את גוש ה-64 שלו – זאת הדרישה האמריקאית ממנו – הרי מול הגברת יהיה קשה לו לעמוד.

נתניהו עומד מצד אחד מול פינוק חייו – לעופף לפסגת העולם במטוס הפינוקים האולטימטיבי, כנף ציון, שהוא למעשה הגשמת חלום חייה של הגברת, ולנשום אוויר פסגות – או להיגרר כפושע מלחמה להאג

האם נתניהו יודע שאמריקאים פיצחו את קוד ההפעלה שלו? יש להניח שכן, הוא הפוליטיקאי החכם ביותר שיש בסביבה, מה שנכון נכון. והוא כבר פועל בהתאם –  יוזם עימותים מול ממשל ביידן, כאילו אומר להם – אני לא צריך את הפינוק שלכם כדי להרגיש גדול. אני יכול להשיג את זה גם בעימות מולכם. כלומר: עצם ההתמודדות מול נשיא ארצות הברית כבר עושה אותי גדול, ואני לא צריך לפרק בשביל זה את גוש החסינות ממשפט שיש לי.

בעוד שמול האופוזיציה בישראל, בה נתניהו מתעתע כאוות נפשו, זה פשוט לא כוחות – הרי שמול הממשל האמריקאי כבר יותר קשה לו. פה יש לציין את הטריק האמריקאי החדש – הכשלת כל פרוייקט "חיילי צה"ל הגיבורים", שבאמצעותו נתניהו מבקש לבסס את כוחו הפוליטי – חיילי החי"ר.

נתניהו מנסה לבדל את חיילי החי"ר מחיל האוויר – למרות שלא מעט מגבורתם של החי"רניקים, שהיא גבורה אמיתית, יכולה הייתה לבוא לידי ביטוי בזכות הסיוע האווירי המעולה שהם זכו לו.

בנאומיו ביום העצמאות אפשר היה להבחין במוטיב הגבורה "בעזרת השם", ולא בעזרת חיל האוויר. אפשר היה לצפות ממי שמתהדר בסיסמה השחוקה של "ביחד ננצח", שיעלה על נס את התיאום בין הקרקע לאוויר במלחמה האחרונה, דוגמה ומופת לביחד ננצח. אבל לא נתניהו. חיל האוויר לא בעדו, אז הוא ממודר מן השבחים, ואם אפשר לסכסך בין חיל האוויר לחילות היבשה, למה לא?

אפשר היה לצפות ממי שמתהדר ב"ביחד ננצח", שיעלה על נס את התיאום בין הקרקע לאוויר במלחמה. אבל חיל האוויר לא בעדו אז הוא ממודר מן השבחים, ואם אפשר לסכסך בין חיל האוויר לחילות היבשה, למה לא?

ההודעות מארצות הברית מדברות על כך שהיא עוקבת אחר צה"ל כדי לראות אם הוא איננו מפר את חוקי המלחמה, והיא בטוחה שגם ישראל עוקבת אחר התנהגות חייליה.

פירוש הדבר, שאם מערכת המשפט הישראלית לא תעמיד למשפט חיילים שנהגו בעזה מנהג עמלק – הם ייגררו להאג. אלה הגיבורים האריות של נתניהו, והחיבוק המליצי שהוא מחבק אותם עלול להתברר כחיבוק דב.

שלא לדבר על שריו הבכירים, המנהלים את המדינה, בן גביר וסמוטריץ. בעיקר בהכשלה שבן גביר מכשיל את מתן הסיוע לעזה דרך ישראל, סיוע שהוא חיוני לשמה הטוב של ארצות הברית ולהמשך התמיכה בישראל.

מה ארצות הברית רוצה? להקים את הברית הישראלית-סונית מול הקשת השיעית שמקימה איראן. זהו גם האינטרס המובהק האמיתי של ישראל. ההתקפה של חמאס נועדה לטרפד את השלום הישראלי סעודי, והשלום עם סעודיה אמור להיות תמונת הניצחון, ולא פלקטים של אריות ופוטו שופ עם חיילים.

במקום לגבש את הגוש הסוני-ישראלי, ביבי מפורר אותו. המתיחות עם ירדן בשיאה, וגם השלום עם מצרים, הישג היסטורי של ממשלות הימין, עומד עכשיו בסימן שאלה בגלל "תמונת הניצחון המוחלט" ברפיח.

בשלב הזה האמריקאים רוצים שביבי יעשה את השלום עם סעודיה, ויבוא לקונגרס במטוס הפינוקים כדי להיות מוכר כמנהיג משכמו ומעלה. בגלל זה, להערכתי, בני גנץ וגדי איזנקוט נשארים בממשלה. הרי לא הם ולא יאיר לפיד, יכולים להעביר מהלך מול סעודיה. נתניהו מחוץ לממשלה לא יאפשר להם.

במקום לגבש את הגוש הסוני-ישראלי, נתניהו מפורר אותו. המתיחות עם ירדן בשיאה, וגם השלום עם מצרים, הישג היסטורי של ממשלות הימין, עומד עכשיו בסימן שאלה בגלל "תמונת הניצחון המוחלט" ברפיח

עדיף לכולם שנתניהו יהיה בפנים נגד בן גביר וסמוטריץ', מאשר שנתניהו יהיה מחוץ לממשלה עם בן גביר וסמוטריץ'. אבל הכי עדיף היה לו הישראלים עצמם לא היו בוחרים מושחת לראש ממשלה, ולו מערכת המשפט כבר מזמן הייתה מסיימת את סאגת משפטיו, ולו מצב נבצרות מוחשי ומסוכן כבר היה מניע את היועמשית לעשות מעשה, ולו, ולו, ולו.

אבל זה מה יש.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" – על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.