AP Photo/Anmar Khalil
מנהיג השיעים בעיראק מוקתדא א-סדר
על מנת להבין את ההתפתחויות האחרונות במלחמה נגד איראן, יש לשים לב למה שאמר נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן – "משמרות המהפכה נטלו את המושכות לידיהם", כלומר: הם מנהלים את המלחמה במקום המדינה.
מבחינת סיכויי סיום המלחמה בהסכם – הם צנחו פלאים, אדרבה, אם אכן נכונות הידיעות כי יש מגעים בין איראן לארצות הברית על סיום המלחמה בשינוי מוסכם של המשטר – הרי שההסלמה של איראן פירושה מסר של משמרות המהפכה כי הם לא ירשו שום הסכם שיבוא על חשבונם – או הסכם בכלל.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
דובר מטה ח'אתם אל-אנביא (מטה הפיקוד המאוחד של הכוחות המזוינים באיראן) של משמרות המהפכה הצהיר כי איראן "לעולם לא תכרע ברך בפני ארצות הברית", וכי המתקפות שחיסלו את המנהיג העליון לא פגעו ביכולות הצבאיות של המשטר.
סיכויי סיום המלחמה בהסכם צנחו פלאים. אם נכונות הידיעות כי יש מגעים בין איראן לארה"ב על סיום המלחמה בשינוי מוסכם של המשטר – הרי שההסלמה של איראן פירושה מסר של משמרות המהפכה כי הם לא ירשו זאת
זה יכול להסביר לנו מדוע אין לאיראן צבא סדיר ראוי לשמו ואף לא חיל אוויר – משמרות המהפכה לא רצו יריב "ממלכתי" שיתחרה בהם, ולא חיל אוויר "קפלניסטי" שיכול לחולל הפיכה. לנו הישראלים זה יכול להדהד את דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפיהם אי אפשר בלי ממשלה, אבל אפשר בלי טייסות.
השסע בתוך השיעה: ערבים מול פרסים
כאשר משמרות המהפכה מגינים על עצמם ולא על המדינה האיראנית, נוצר השסע בתוך השיעה שאויבי איראן יכולים להרחיב, שכן משמרות המהפכה הם פרסים, בעוד שבעלי הברית של איראן הם ערבים – בעיקר בעיראק ובלבנון.
לגבי עיראק, האייתוללה הגדול עלי אל-סיסתאני, הסמכות הדתית העליונה של השיעים בעיראק, פרסם הודעת תנחומים רשמית שבה הכיר בתפקידו של האייתוללה עלי ח'אמנאי, אך הנימה הייתה מדודה ומוסדית – קריאה לעם האיראני "לשמור על אחדותו", ולא קריאה לנקמה.
כשמשמרות המהפכה מגינים על עצמם ולא על המדינה האיראנית, נוצר השסע בתוך השיעה שאויבי איראן יכולים להרחיב, שכן משמרות המהפכה הם פרסים, בעוד שבעלי הברית של איראן הם ערבים – בעיקר בעיראק ובלבנון
מוקתדא סדר הביע "צער ויגון" בהודעה קצרה. הממשלה העיראקית הכריזה על שלושה ימי אבל. אכן היו הפגנות זעם בבגדאד, כולל ניסיון לפרוץ לאזור הירוק, אך התגובה הכוללת של הממלכתיות השיעית בעיראק הייתה מרוסנת ביחס לעוצמת האירוע, כפי ששרק אל-אווסט סיכם זאת.
השסעים בין הערבים לפרסים אינם חדשים. בעיראק שכבת הסוחרים הערבים בערים הקדושות נג'ף וכרבלא לא קיבלו בעין יפה את השתלטות הסוחרים האיראנים על כלכלת העלייה לרגל, והביטוי לכך היה שכאשר איראן הכריזה חרם על החאג' למכה. משלחות גדולות של ערבים מנג'ף וכרבלא יצאו דווקא בצורה מופגנת למכה, כדי להפגין את עדיפות הערביות על פני הפרסיות גם בשיעה.
על כך יש להוסיף את העובדה שהערים הקדושות באמת לשיעה, נג'ף וכרבלא, נמצאות בעולם הערבי, בעוד שהמרכז הפרסי, בקום, הוא אוניברסיטה. מדוע, לשיטתם, שהשיעים הערבים שהם שומרי המקומות הקדושים לשיעה, יהיו נחותים מהפרסים שהמרכז שלהם הוא מקום לימודים ולא מקום קדוש?
ומדוע שהמנהיג הרוחני של הערבים, האייתוללה הגדול עלי אל-סיסתאני, שהוא אייתוללה גדול, הסמכות הדתית הגדולה באמת של השיעים, יהיה פחות נחשב מהאייתוללה עלי ח'אמנאי, שאין לו שום מעמד דתי? המרג'עיה (מקור הסמכות) בנג'ף היא דתית אמיתית, בעוד שהמרג'עייה באיראן היא פוליטית.
סעודיה כבר נכנסה לפרצה הזאת, והרושם הוא שהמנהיג הפוליטי השיעי של עיראק, מוקתדא סדר, כבר קרוב יותר לסעודיה מאשר לאיראן. סדר ביקר אצל יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן כבר ב-2017, לאחר 11 שנים ללא קשר, וקרא שוב ושוב לפירוק המיליציות הנתמכות על ידי איראן ולפינוי כוחות זרים מעיראק. ב-2024 הוא שינה את שם תנועתו ל"הזרם השיעי הפטריוטי", ומיצב את עצמו כשותף ערבי אמין עבור סעודיה והאמירויות.
מדוע שהמנהיג הרוחני של הערבים, לשיטתם, האייתוללה הגדול עלי אל-סיסתאני, שהוא אייתוללה גדול, הסמכות הדתית הגדולה באמת של השיעים, יהיה פחות נחשב מהאייתוללה ח'אמנאי, שאין לו שום מעמד דתי?
על רקע זה באו הידיעות של שיבתו של בכיר הפוליטיקאים השיעים המקורב לאיראן לראשות ממשלת עיראק, נורי אל-מאלכי – מהלך שמן הסתם נגדע באיבו לנוכח הדרמה באיראן.
לבנון: חיזבאללה נכנס למלחמה בניגוד לרצון המדינה
הקרע בתוך השיעה בא לידי ביטוי דרמטי גם בלבנון. בליל ה-1-2 במרץ, חזבאללה שיגר רקטות וכלי טיס מזוינים למקום על יד חיפה, וטען לאחריות על התקיפה כ"נקמה על דם המנהיג העליון של המוסלמים". זו הפעם הראשונה שחזבאללה תקף את ישראל מאז הפסקת האש של נובמבר 2024, והפעם הראשונה שהוא הצטרף לאיראן בתקיפת ישראל – לאחר שנמנע מכך במלחמת 12 הימים ביוני 2025.
זה קרה בניגוד מפורש לרצון המדינה הלבנונית, כולל השיעים. נביה ברי, מנהיג אמל השיעית ויושב ראש הפרלמנט, המייצג את הזרם הממלכתי של השיעה הלבנונית, הזהיר את חזבאללה מפני הצטרפות למלחמה. נשיא לבנון ג'וזף עאון הצהיר כי "ההחלטה על מלחמה ושלום נמצאת אך ורק בידי המדינה הלבנונית".
ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם כינה את פעולת חזבאללה "מעשה חסר אחריות", שמסכן את ביטחון לבנון ומספק לישראל תירוצים להמשיך לתקוף אותו. היום הוא אף הוסיף כי יש להוציא את הפעילות הצבאית של חזבאללה מחוץ לחוק באופן מיידי.
חבר פרלמנט מרוני, סאמי ג'ומייל, הגיש הצעת חוק להוצאת חזבאללה אל מחוץ לחוק וסגירת כל משרדיו.
וכמו באיראן שבה משמרות המהפכה לקחו את הרסן לידיהם, כך גם חזבאללה – המקביל הלבנוני למשמרות המהפכה – עשה אותו הדבר: עקף את המדינה הלבנונית ואת נציגיה השיעים הממלכתיים ונכנס למלחמה בתנאים שלו.
רה"מ לבנון נוואף סלאם כינה את פעולת חזבאללה "מעשה חסר אחריות", שמסכן את ביטחון לבנון ומספק לישראל תירוצים להמשיך לתקוף אותו. היום הוסיף כי יש להוציא את פעילותם הצבאית מחוץ לחוק באופן מיידי
כאשר אנו מדברים על לבנון, יש לשים לב לאופוזיציה הוותיקה לחזבאללה מתוך חזבאללה עצמו, מצדו של שייח' סובחי טופיילי, מן המזכ"לים הראשונים של חזבאללה (1989-1991), שכבר במלחמת האזרחים בסוריה הזכיר לשיעים בלבנון שהם קודם כל ערבים, ואסור להם לשרת את האינטרסים של איראן. טופיילי גורש מחזבאללה ב-1998 ומאז מהווה קול ביקורתי חריף נגד כניעת הארגון לטהראן.
מייד אחרי טבח ה-7 באוקטובר הוא נשאל בערוץ לבנוני מקומי לגבי תגובת חזבאללה על המלחמה בעזה, ואמר: "חזבאללה נפל בפח, ובבחירה בין חזבאללה לבין מדינת לבנון – אני בעד מדינת לבנון".
מבחינת ישראל, פירוש הדבר שמעורבות צבאית ישראלית בלבנון נהנית מהלגיטימציה שיש לה גם באיראן, והמלחמה בלבנון והמלחמה באיראן הן אותה המלחמה.
סעודיה חייבת לשקול מחדש את מדיניותה כלפי לבנון
לנוכח ההתפתחויות, סעודיה חייבת לשקול מחדש את מדיניותה כלפי לבנון. היא דורשת כתנאי לחידוש הסיוע שלה למדינת לבנון את פירוק חזבאללה מנשקו – בעוד שעליה לתמוך בלבנון בלי קשר. התוצאה היא שכל הגורמים הממלכתיים של לבנון, ובכלל זה אמל השיעית, ומתנגדי חזבאללה מתוך שורותיו הוא – נשארים ללא תמיכה בשטח.
חיל האוויר הישראלי מסייע, בפועל, לממשלת לבנון בהקשר הצבאי. היא לא תודה על כך – אבל סעודיה והאמירויות חייבות להיחלץ לטובת העניין מן הבחינה החומרית. גם בעיראק, שם הכוחות הממלכתיים השיעים שאינם כפופים לטהראן זקוקים נואשות לגיבוי כלכלי ומדיני.
נטילת המושכות על ידי משמרות המהפכה באיראן, ופעולת המראה של חזבאללה בלבנון, חשפו את קו השבר המרכזי של העימות הנוכחי: אין זו רק מלחמה בין ישראל לאיראן, או בין ארצות הברית לרפובליקה האסלאמית. זוהי מלחמה בתוך השיעה עצמה – בין אלה שמשרתים את המדינה לבין אלה שמשרתים את המהפכה.
נטילת המושכות על ידי משמרות המהפכה באיראן, ופעולת המראה של חזבאללה בלבנון, חשפו את קו השבר המרכזי של העימות הנוכחי: זוהי מלחמה בתוך השיעה עצמה – בין המשרתים את המדינה לבין משרתי המהפכה
השסע הפנימי הזה הוא הפתח האסטרטגי שמתנגדי ההגמוניה האיראנית צריכים לנצל עכשיו.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" – על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 