AP Photo/Ariel Schalit

מטוס קרב חמוש של צה"ל בצפון הארץ, 13 במרץ 2026

אחת הבעיות החמורות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם התקרבות סיום המלחמה מול איראן, היא שאלת הקרדיט על הניצחון.

הקרדיט להישגים מול איראן אינו שייך ל"אריות הגיבורים" שהממשלה מבקשת להציב בחזית הבמה, אלא לחיל האוויר – גוף מקצועי, קפלניסטי ומשכיל – וזה מקלקל לנתניהו את תעמולת הבחירות המתקרבות.

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כזכור, נתניהו אמר כי "אפשר בלי כמה טייסות, אבל אי אפשר בלי ממשלה", אלא שמתברר והולך כי בין הממשלה לבין המדינה נפערים פערים עמוקים. מי שמייצג את המדינה ואת האינטרסים שלה הוא חיל האוויר, בעוד הממשלה אינה בהכרח פועלת על פי האינטרסים הלאומיים.

הקרדיט להישגים מול איראן אינו שייך ל"אריות הגיבורים" שהממשלה מבקשת להציב בחזית הבמה, אלא לחיל האוויר – גוף מקצועי, קפלניסטי ומשכיל – וזה מקלקל לנתניהו את תעמולת הבחירות המתקרבות

ליתר דיוק: מטרת המלחמה של חיל האוויר היא לסלק את הסכנה האיראנית מעל מדינת ישראל, בעוד שמטרת הממשלה היא לסלק את הסכנות לקיומה הפוליטי שלה ולעצור את התפוררותה.

כהניזם מול ישראל המתקדמת

הכהניזם הוא החוט המחבר את רכיבי הקואליציה. הממשלה מבקשת לקדם לחזית הבמה את המרכיבים האלימים של החברה, בעוד שחיל האוויר מייצג את ישראל האחרת – המתקדמת, המשכילה והתרבותית. אם חיל האוויר הוא שינצח את המלחמה, הרי שפרויקט "האריות הגיבורים" לא יוכל להתרומם למדרגת "התקומה" שאמורה למחוק את זכר טבח העוטף.

הסטת תשומת הלב מהישגי חיל האוויר

כדי להסיט את תשומת הלב מהישגי חיל האוויר, הממשלה מעדיפה לנפח את עלילות "כוח מאה" – כל זאת על רקע הפיאסקו המהדהד של משפט שדה תימן והלחצים האלימים שהפעילו מרכיבי הממשלה עצמם. ויש לחשוד – ואני מקווה שאני טועה – שגם המאמץ ההירואי לחלץ את עצמותיו של הנווט רון ארד מדרום לבנון לא נועד אלא כדי לתת את תמונת הניצחון לחי"ר ולא לחיל האוויר.

למה הממשלה עלולה להכשיל את יעדי המדינה?

בשלב הזה של המלחמה מתבררת מטרתה של ארצות הברית: אבטחת אספקת הנפט לשווקי העולם, כאשר מצרי הורמוז מהווים מכשול ליציבות משק האנרגיה העולמי. האינטרס של מדינת ישראל הוא להפוך עצמה לצומת מרכזי של תעבורת האנרגיה – ובדיוק בנקודה הזו האינטרסים של המדינה והאינטרסים של הממשלה נמצאים בעימות ישיר.

מטרת המלחמה של חיל האוויר היא לסלק את הסכנה האיראנית מעל מדינת ישראל, בעוד שמטרת ממשלת ישראל  היא לסלק את הסכנות לקיומה הפוליטי שלה ולעצור את התפוררותה

כדי להעביר את תעבורת האנרגיה דרכה, ישראל חייבת להוכיח שהיא עוגן של יציבות – גם פנימית וגם כגורם מייצב באזור כולו. אולם הממשלה פועלת בכיוון ההפוך: הגברת חוסר היציבות בתוך המדינה באמצעות הרחבת השסעים הפנימיים, העמקת הכהניזציה, ואתגור ערביי ישראל; ערעור היציבות הירדנית באמצעות תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ'; וערעור היחסים עם מצרים, כפי שנחשף בפרשת "קטארגייט".

השבוע הקרוב: מבחן דרמטי

השבוע הקרוב ימחיש באופן דרמטי את האג'נדה של הממשלה לערער את היציבות הפנימית: חקיקה דרקונית נגד יסודות המדינה שעליהם נשענת יציבותה, לצד מתקפות על כפרי הפלסטינים בגדה כדי לערער את היציבות שם, ולצד פרובוקציות בנגב נגד הבדואים.

כל עוד זו התמונה שמקרינה הממשלה, המדינה תחמיץ את ההזדמנות לסיים את המלחמה בתקומה אמיתית – לא הפייקים של הממשלה, ולראייה – ההודעה המשותפת של מדינות ערב לישראל להפסיק את אלימותה באיראן.

חיל האוויר – הבסיס לעתידה של ישראל ולברית עם ארצות הברית

ומעבר לכל אלה, יש לומר את הדבר הפשוט: עתידה של ישראל תלוי במתן הכבוד הראוי לחיל האוויר ולהישגיו. יכולותיו הטכנולוגיות והמבצעיות של חיל האוויר הן הנכס האסטרטגי המרכזי של ישראל, והן הבסיס להמשך הברית המיוחדת עם ארצות הברית.

וושינגטון רואה בחיל האוויר הישראלי שותף אסטרטגי מן המעלה הראשונה – גורם שמסוגל לספק יציבות אזורית, להגן על מסדרונות אנרגיה, ולפעול כזרוע מרתיעה מול איומים שמאיימים על האינטרסים האמריקאיים עצמם.

עתיד ישראל תלוי במתן הכבוד הראוי לחיל האוויר ולהישגיו. יכולותיו הטכנולוגיות והמבצעיות של חיל האוויר הן הנכס האסטרטגי המרכזי של ישראל, והן הבסיס להמשך הברית המיוחדת עם ארה"ב

ממשלה שמנסה להמעיט מהישגי חיל האוויר לטובת אג'נדות קואליציוניות צרות, אינה רק פוגעת בגאוות היחידה – היא מערערת את הבסיס האסטרטגי שעליו נשענת הברית הישראלית-אמריקאית. הדרך להבטיח שישראל תצא מהמלחמה הזו חזקה יותר, עם מעמד בינלאומי מבוצר ושותפות אמריקאית מעמיקה, עוברת דרך ההכרה הברורה במי שהוביל את הניצחון: חיל האוויר של מדינת ישראל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" – על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.