אחת ההתפתחויות המפתיעות מפגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הייתה ההתרכזות בנעשה בגדה המערבית. דווח כי טראמפ דרש מנתניהו להפסיק את התפרעויות נוער הגבעות, ולסייע לרשות הפלסטינית כלכלית, כלומר: להחזיר את הכספים ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' עצר מלשלם לה. במילים אחרות: לעצור את תוכנית ההכרעה של סמוטריץ'.
לדרישה הזאת קדמה גם דרישה אמריקאית לאפשר לסגנו של אבו מאזן, חוסיין א-שיח' להיכנס לירושלים. כלומר: אנו עומדים לא רק בפני לחצים בגדה, אלא גם בירושלים.
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
טראמפ הפתיע כשדרש מנתניהו להפסיק את התפרעויות נוער הגבעות בגדה, להחזיר לרשות הפלסטינית את כספיה, ולאפשר לסגנו של אבו מאזן להיכנס ירושלים. כלומר: אנו עומדים בפני לחצים גם בירושלים ולא רק בגדה
מה משמעות הדבר? סעודיה בפתח. יש לייחס את העמדות האלה לפגישת טראמפ עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, לפני כחודש. טראמפ רוצה לצרף את סעודיה לתהליכים האזוריים שהוא מוביל, ולסעודיה יש שני תנאים המשולבים זה בזה: להתקדם באופן ממשי לקראת מדינה פלסטינית, ולסלק את איתמר בן גביר ואת סמוטריץ' מן הממשלה. היא לא מוכנה להתקרב לישראל בממשלתה הנוכחית.
מן התגובות של נתניהו אפשר להבין שהוא התקפל, ולא רק בגדה ובירושלים, גם בעזה. מן האמירות האסרטיביות של טראמפ, מול עמידתו החיוורת של נתניהו מולו, אפשר כבר להבין שטורקיה תיכנס לעזה, ומעבר רפיח ייפתח לשני הכיוונים, כלומר: סמוטריץ' יהיה חייב לא רק לוותר על תוכנית ההכרעה בגדה, אלא גם על חידוש ההתנחלויות בעזה.
מכאן שמילוי דרישתה של סעודיה יבוא כתהליך ישראלי פנימי, ולא כמילוי דרישה מבחוץ.
הכניעה הכוללת של נתניהו מול טראמפ נובעת מהיותו ראש הממשלה החלש ביותר מול נשיאים אמריקאיים מעולם. למען האמת, הפגישה במאר-א-לאגו לא הייתה פגישה רשמית. אין עליה שום הודעה של הבית הלבן, וטראמפ עצמו אמר שנתניהו הזמין את עצמו, והוא נענה. טראמפ רצה לעשות פגישה משולשת בבית הלבן עם נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי, אחרי שישראל – שוב תחת לחצי טראמפ – אישרה את הסכם הגז עם מצרים. אבל א-סיסי לא רצה לראות את ביבי.
כניעת נתניהו נובעת מהיותו רה"מ החלש ביותר מול נשיאים אמריקאיים מעולם. הפגישה במאר-א-לאגו לא הייתה אפילו פגישה רשמית. הבית הלבן לא הוציא הודעה, וטראמפ עצמו אמר שנתניהו הזמין את עצמו
גם בעניין התפרקות חמאס מנשקו נתניהו התקפל. סיכמו על ארכה של חודשיים, אבל ההודעה על התנעת השלב הבא תבוא בעוד שבועיים, כולל מועצת השלום בראשות טראמפ, ובהשתתפות ועדת המומחים הפלסטינית.
אם חמאס לא יתפרק מנשקו, לא צה"ל יפרק אותו. תפקיד צה"ל נגמר. טראמפ דיבר על כוח בינלאומי – כלומר: טורקיה.
ובכלל, כאשר מדברים על הנשק של חמאס, אין יותר טילים שמאיימים על ישראל אלא נשק אישי. כבר לא מדובר באיום על ערי ישראל, אלא טרור בעוטף. גם זאת בעיה שיש לטפל בה, אבל לא בסדר הגודל שהורגלנו אליו בשנים האחרונות.
וזה מביא אותנו לבחירות המתרקמות על הנהגת חמאס, ומוזכרים במסגרתן שני שמות – חאלד משעל וחליל אל-חיה.
לפני שניכנס לאירוע, יש להדגיש כי בלי קשר לבחירות כאלה או אחרות, גם אלה שהיו בעבר, המנהיג האמיתי של חמאס הוא חאלד משעל, כי הוא הקרוב ביותר לאוזנו של האמיר הקטארי תמים בן חמד אאל ת'אני, והוא האיש שלו לחתרנות האיחוואנג'ית בעולם הערבי.
חאלד משעל היה בין הגורמים שהקימו יחד עם אבו מוחמד אל-ג'ולאני, היום הנשיא אחמד א-שרע, את א-נוסרה, שעברה אחר כך לחסות טורקית באידליב, והסוף ידוע.
גם בעניין התפרקות חמאס מנשקו נתניהו התקפל. סיכמו על ארכה של חודשיים, אבל ההודעה על התנעת השלב הבא תבוא בעוד שבועיים, כולל מועצת השלום בראשות טראמפ, ובהשתתפות ועדת המומחים הפלסטינית
חליל אל-חיה התפרסם בגלל המגעים שלו עם ארצות הברית, אבל כל הנהגת חמאס בעזה נמחקה, ומכאן שאם הבחירות יבטאו את יחסי הכוחות האמיתיים, משעל ייבחר, וזה ההימור שלי. אבל אם יהיה רצון לסייע לעזה להשתקם, יבחרו באל-חיה. בכל מקרה משעל הוא המנהיג בפועל.
הצורך לבחור עכשיו מנהיג רשמי לחמאס נובע מן הצורך להגיע להסכם עם חמאס על איסוף הנשק, ולהקל על טורקיה לעשות את הדבר הזה, כאילו.
האם סעודיה תסתפק בזה? לא ברור. יש לסעודיה דרישה לפרק את חמאס מנשקו, ולוותר על האידאולוגיה של ה"מוקאוומה", ההתנגדות. קטאר וטורקיה נגד. הם רוצים לשמור על המוקאוומה, ולו כסמל. לצערנו, ישראל, במקום לעמוד בצד של סעודיה במחלוקת הפנים ערבית הזאת – היא בצד של קטאר.
יש תחושה שכאשר טראמפ הציב סימן שאלה על עצם הביקור, היו מגעים קדחתניים בין לשכת נתניהו ואנשי טראמפ על עסקה בין השניים שלא תבייש את נתניהו.
לטראמפ חשוב שדווקא נתניהו יוביל בישראל את התוכניות שלו, כי האופוזיציה האנמית לא תהיה מסוגלת לעמוד מול מכונת הרעל אם נתניהו יהיה בחוץ, והם יובילו את הממשלה.
אז העסקה הייתה שטראמפ יחזק את עמדתו של נתניהו בעניין איראן, בלי מחויבות לעניין. נתניהו רצה שעניין איראן ידחוק את עניין עזה, אבל טראמפ אמר דברים שתומכים בעמדת נתניהו על איראן – אבל לא על חשבון עזה. עזה קודמת.
סעודיה דורשת לפרק את חמאס מנשקו ולוותר על אידאולוגיית ה"מוקאוומה", ההתנגדות. קטאר וטורקיה נגד, ורוצות לשמור על המוקאוומה, ולו כסמל. במקום שישראל תעמוד לצד סעודיה בעניין – היא עם קטאר
אבל מעבר לזה, נתניהו קיבל מטראמפ תמיכה במערכת הבחירות שלו, והינדוס יום העצמאות שלנו, ליום שבו הנשיא יצחק הרצוג ייתן לנתניהו חנינה בלי חרטה ובלי קלון. זה הפטנט של מתן פרס ישראל לטראמפ.
לסיכום
אחרי שנתניהו נתן לטראמפ את כל מה שביקש לגבי עזה והגדה, בן גביר וסמוטריץ יתקשו להמשיך עמו. מכיוון שביבי יעשה הכול כדי לא לקיים בחירות בספטמבר, בסמוך למועד ציון הטבח בעוטף ויש לו את טראמפ במאי עם "חנינה" של הרצוג – לשם הוא ינתב את הקדמת הבחירות.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" – על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 