עדיין מוקדם לקבוע כיצד תשפיעה הודעתו של רונן בר על התפטרותו בעוד חודש וחצי על טיבה של החלטת בג"צ בעקבות שני התצהירים שהוגשו לה בידי רונן בר, והתצהיר של בנימין נתניהו, ויש לחשוש שעוד פעם נתניהו זכה בהתמודדות מול יריביו, גם בגלל נחישותו, אבל לא פחות בגלל חששם ללכת עד הסוף מולו, לא כל כך ברור למה.
במקרה של רונן בר מה שעמד לרעתו הוא "הממלכתיות" בתקופה של הסתערות רעל נגד הממלכתיות, והדרך היחידה להציל את המדינה היא לרדת לזירת הבוץ ולהיאבק ברעל בשיטות שלה.
אם רונן בר מאמין שיוכל להשפיע על בחירת יורשו, הרי לא פחות תמים מכבוד השופטת אסתר – 11:0 – חיות, שפתחה לרווחה את השער לפלישת האוייב למבצר הקורס.
אלא אם כן, בתוך חודש וחצי יפרסם השב"כ את ממצאי חקירת קטרגייט, ויהפוך את השולחן על ביבי, ואני מעריך שזה בדיוק מה שיקרה.
מכל מקום, זה החשש של ביבי, ואנו רואים זאת במכונת הרעל שדורשת מרונן בר להניח את המפתחות לפני כן.
אבל לפני שילחצו על התפטרות בר לפני המועד שהוא נקב בו, הממשלה תבקש למנוע מבג"צ להחליט לגבי אמיתות התצהירים, וכן למנוע מבג"צ לקבל החלטה עקרונית לגבי הכללים של בחירת ראש השב"כ הבא, ולמי הוא כפוף.
זאת הסיבה שהממשלה הודיעה כי לאחר שבר הודיע על התפטרותו, ההחלטה לפטר אותו מבוטלת. כלומר: ניסיון להכריח את בג"צ שלא להחליט, כי כבר החליט שלביבי אסור למנות את יורשו של בר.
אבל פרסום חקירת קטרגייט יפתח הכל מחדש, ועשוי להשפיע על יכולתו של ביבי למנות את ראש השב"כ שיהיה אחראי על חקירתו, אם אכן זה יתבקש מן הממצאים – אם יהיו.
אני סומך על ביבי שימצא פתרון גם לזה, כי בינתיים הוא משחק במגרש ריק. אין מולו קבוצה ראויה, חוץ מהשב"כ – אם ימלא את חובתו על פי החוק להגן על הדמוקרטיה, ונקווה שלשם אנו הולכים. לא בטוח.
היה אסור לרונן בר להיות כל כך ממלכתי, כי הממלכה קורסת. עת צרה היא ליעקב – הפרו תורתך.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 