השתתפתי בתוכניתו של פיראס חמד במכאן 11 ואמרתי שאינני סבור שתהיה התנגשות צבאית בין תורכיה לישראל על אדמת סוריה מכמה סיבות. ראשית, טרמפ לא ירשה זאת, והוא יזהיר את ארדוואן "חברו הטוב". שנית, צבא תורכיה הוא חלק מנאטו ומסרב להשתתף במלחמות האיסלאם של ארדוואן. הכוח הצבאי של תורכיה בסוריה בנוי ממיליציה של תורכמנים סורים, שאותם הוא שולח ללוב ולארמניה. אין זה מקרה שהאיש החזק בתורכיה שר החוץ, חקאן פידאן, אמר בבריסל שלא תהיה התנגשות צבאית בין ישראל לתורכיה.
מה כן יקרה? סוריה כבר מפוצלת. אבו מוחמד אל-ג'וולאני לא מצליח לחבר את חלקיה ליחידה אחת. למשל, הכורדים הסכימו להצטרף לצבא סוריה שג'וולאני רוצה להקים, אבל כחטיבה נפרדת על נשקה, בלי לוותר על כוחם הצבאי. כך גם הדרוזים בדרום סוריה, לא מוותרים על כוחם הצבאי, וכנ"ל אחמד עודה בדרעא.
תורכיה מבינה כי היא זכתה למעמדה בסוריה הודות לחיל האוויר השולט היום של מה שהיה פעם הקשת השיעית. אם היא תתנגש בחיל האוויר, היא עלולה לשקם את מעמדה של איראן שספגה את המכה מחיל האוויר.
השאלה היא אם הפירוק של סוריה יישאר דה פקטו, או שבשלב כלשהו הכוחות הדה-צנטריפוגליים יתנתקו רשמית. הנחתי כי אם סוריה תתפרק תורכיה תצרף לאידליב את חלב, וישראל תפרוס חסותה על דרום סוריה, אבל בתנאי שהפוליטיקאים שלנו יפסיקו את דברי הרהב הילדותיים כדי שלא לעורר נוגדנים בסוריה, וכתובת לאחד את הסורים נגדנו.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 