החזרת המתים היום — יום אבל אותנטי בישראל

בוקר טוב עצוב. היום זה יום מאוד משמעותי לגבי ההתפחויות בישראל, כי משפחת ביבס הייתה הסמל של המחאה ושל הדרישה לעסקה כוללת עם חמאס, ויום שובם כגוויות יצרה אווירת אבל אותנטית בישראל, ואני מעריך כי יום זה ייקבע כיום אבל רשמי בשנים הבאות.

הצבע הג'ינג'י של הקטנים הפך לסמל הדרישה לעסקה, וכבר יש דגלי ישראל המעוטרים בסמל המחאה האדמדם, ואני מעריך שלאט לאט הדגל הזה יהפוך לדגל של החלק הליברלי של ישראל שיבדיל עצמו מן הדתיים המשיחיים שאותם אנשי המחאה  מאשימים באסון שנפל על ישראל.

מבחינת נתניהו זה אסון, כי הפרוייקט שלו להפוך את אסון העוטף ל"תקומה" יקבל מכה קשה, אם כי יש לצפות כי יחזור לתת את הנרטיב שלו למלחמה מאסון לניצחון בהמשך. הוא לא יכול להשלים עם מלחמת אסון ותבוסה.

יש לשים לב שדווקא היום, לשכתו מגבירה את ההתקפות על מערכת הביטחון ומאשימה אותה שעמדתה הרכה כלפי חמאס גרמה לעיכוב בהחזרת החטופים. על פי ידיעות שפרסמה מפלגת יש עתיד, את ההוראות להסלים את הקוו נגד מערכת הבטחון נתן נתניהו מתוך האולם שבו הוא עומד למשפטו.

יש לכך שתי סיבות: לפצל את הקשב הציבורי מן האבל על החוזרים בארונות, ולהכשיר את הקרקע לפני הממצאים של המכון הפתולוגי שבני ביבס נהרגו אחרי יוזמת ביידן לעסקה. כי אז יש לו אשמה במותם, והוא רוצה לומר כבר מעכשיו שלא הוא אשם, אלא מערכת הבטחון.

זה חוץ מחקירות השב"כ על מעורבותו בקידום האינטרסים של קטר שחיזקו את החמאס.