אתמול היה יום העדות הראשון של ראש הממשלה בנימין נתניהו כנאשם, ובלי להתייחס להיבטים המשפטיים של הגנתו, ננסה לנתח את ההיבטים הפוליטיים והתודעתיים של העדות .

ראשית, זה היה יום קל לנתניהו, כי את היום הזה הובילה ההגנה, והייתה לו הזדמנות לשטוח את משנתו באין מפריע. חוץ מן המובן מאליו, שהוא רוצה לצאת זכאי, הוא האריך בדיבור על העיתונות, והזכיר את רשות השידור הממלכתית, כאילו שיש יד נסתרת זדונית שכל מה שמעניין אותה זה "להנדס תודעה" להדיח אותו.

לא כל כך ברור איך זה יתרום למשפט, אבל נדמה לי שיש להבין זאת בכיוון אחר. האחד, לחזק את הבייס שלו, שיבואו לתמוך בו מתוך מודעות אידאולוגית ולא רק כתמיכה אישית ב"מנהיג", אבל לא פחות חשוב, אם יזוכה, כל התפיסה שלו על "תקשורת מוטה" תזכה לאישור של בית משפט, מה שישחרר את ידיו לגמור את התקשורת המוכרת של ישראל, ולהקים את התקשורת שלו, כפי שתמיד חלם עליה, והפעם עם גושפנקא משפטית.

בעיה אחרת שביקש למצוא לה פתרון היא איך ליצור מצב שבו הוא יכול לעמוד למשפט ממושך, בלי שזאת תהיה עילה לנבצרות. לצורך זה, נכנסו אליו במהלך העדות "פתקים" ומעטפות שחייבו אותו לצאת להפסקות קצרות, כדי לטפל "בענייני מדינה דחופים", יעני, המשפט לא מפריע לניהול המדינה, וכן גישוש אצל השופטים לשיטה שתיושם בחלק הקשה, שבה ברגעים קשים, הוא יקבל "פתק" מעורכי הדין לייעץ לו מה לומר.

אבל, מה שעוד עלול להטריד את מנוחתו זה התמיכה הדלה ברחוב, והסולידריות בקרב שריו במשפט, שרק להקת מעודדיו הצעקנית הידועה באה לשבת לצדו, ורבים מהם התעלמו.

פירוש הדבר, שצמרת הליכוד, מחוץ לצעקנים המוכרים, כבר מריחה את סיום עידן נתניהו, ומן הגלריה שלא באה להביע סולידריות, מול אלה שכן באו, אפשר לשרטט את הכוחות הנאבקים.

במחנה החרדי הספרדי, יש לשים לב שבן גביר הגיע בעוד דרעי לא הגיע. פירוש הדבר שבין השנים כבר יש מאבק על היום שאחרי נתניהו. בעוד בן גביר מבקש להשתלט על האגף הכהניסטי של הליכוד, המורכב מן המעודדים הצעקניים שבאו למשפט, דרעי מייצג את דור ההנהגה הספרדית הוותיקה המוטרדת מהתגברות הכהניסיזם בקרב השבאב החרדי, ואני בהחלט יכול לחזות תסריט שאותו אגף ספרדי ביום שאחרי נתניהו יוכל להצטרף לממשלה חדשה בראשות "השמאל". תסריט כזה גם יכול להקל על צירופו של מנסור עבאס לקואליציה עתידית כזאת.

כמו כן יש לשים לעדות המדהימה שביבי אמר שלא ידע על מה הוא חותם… זה קוו שליווה אותו גם בעדותו באסון מירון, "לא משכו בדש מעילי" . האם יטיל את אשמת תיק וואלה על עוזריו באותם ימים? לא רוצה להזכיר שמות מחמת הלכאורה.

יש להזכיר כי מן ההתחלה השופטים חתרו לעסקת טיעון, ואין להוציא מכלל אפשרות, שאחרי שייתן את הקרדו שלו, ויתחיל הקטע הקשה של פרשת התביעה, הוא יסכים לעסקת טיעון.

וכאן, שוב יש לזכור את ההתחלה. מלכתחילה מנדלבליט חיבר את כל התיקים למשפט שיוכל להיגמר רק בעסקת טיעון. אבל ביבי התעקש למחוק את הקלון. לדעתי, הוא יהיה מוכן להתפטר "בכבוד", בלי קלון, כי לקלון יש משמעות כספית גדולה בהמשך הקריירה שלו כמרצה מבוקש בארצות הברית, ואולי אפילו לעבוד אצל אילון מאסק.

בישראל קלון מקפיץ קריירות, אבל בארצות איש לא יתקרב אליו, ומערכת X תתרחק ממנו כדי שלא יזהם אותה.

אלה הערות מהירות על היום הראשון והמשך יבוא.