התראיינתי הלילה במכאן 11 ערבית על שני העניינים שעל הפרק – לבנון ועזה. לגבי לבנון אמרתי שעתיד ההסכם ייקבע על פי זהות הנשיא הבא. עם זה יהיה הרמטכ"ל הנוכחי, ג'וזף עאוון, ההסכם לא רק יחזיק אלא גם עשוי להתפתח לקראת שלום, כי המפתח להמשך הוא צבא לבנון שאמור להראות רצינות בפריסה בדרום וחסימת הגבול עם סוריה. אבל, אם הנשיא יהיה פרו איראני, כמו פרנג'ייה, הרי ההסכם ייכשל. הזכרתי כי בנוסחים קודמים של ההסכם דובר בפירוש על שלום בן קיימא בין לבנון וישראל. המערבות של סעודיה, שכבר התחילה במשלוחי הסיוע מסמנים את הכיוון של צירוף לבנון להסכמי אברהם.
צבא לבנון היום לא כשיר למלא את תפקידו כי הוא מנוון ועדתי. ויש חובה להכשיר אותו מייד להיות נושא הנשק היחיד של לבנון. עד אז צהל המחיש אתמול כי ההסכם לא חוסם אותו מלפעול גם צבאית נגד סכנות טרור.
בגדול, אמרתי כי יש סיכוי טוב להסכם להצליח, כי הפעם הזאת ארצות הברית ערבה להצלחתו. זה לא 1701, אלא 1701 משופר.
אשר לעזה אמרתי כי היחיד שמסוגל להביא לידי עסקה הוא חליל חיא, מכיוון שהוא היחיד בקבוצת חמאס בקטר שיש לו קשר לעזה. האם הוא מסוגל ליצור קשר עם החוטפים? אין לדעת. היחידים שיש להם מודיעין שיכול לענות על סוגיה זאת הם המצרים, ולפיכך המשך המגעים יהיה עכשיו דרך קהיר.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 