אם אכן הסדרת הפסקת האש תכובד, היא מכילה בתוכה את המרכיבים אשר ייצבו את לבנון ואולי יסללו בהמשך הסכם שלום בין לבנון לישראל במתווה של הסכמי אברהם, זאת מכיוון שארצות הברית היא הערבה להסכם והיא זאת שתשפוט מי מפר את ההסכם, ובאילו תנאים ישראל יכולה להגיב על הפרות חיזבאללה. אפשר לומר שארצות הברית היא תחליף אזור הבטחון עבור ישובי הצפון, ומגינה על ריבונות המדינה הלבנונית מצד שני.
בהקשר הזה חשוב לציין שאין שום סעיף של הסתייגות מחופש הטיסה של חיל האוויר בשמי לבנון, כלומר: שמי לבנון פתוחים לחיל האוויר, לתצפית אבל לא להתקפה.
התוצאה האמיתית של המלחמה היא שחיזבאללה הובס, במחיר כבד של העורף הישראלי, אבל במחיר כבד עוד יותר ששילמה לבנון, ובעיקר העדה השיעית בדרום לבנון והן בבקעת הלבנון, מה שירופף את הקשר בין העדה המוכה עם האירגון שגרר אותה לחורבן הגדול.
המלחמה הזאת שברה את הקשת השיעית, ופירוש הדבר שלבנון ניתקה עצמה מעזה, וגם איראן, אם היא רצינית בכוונתה למו"מ אמיתי עם ארצות הברית, חייבת לנטוש את הקשת השיעית, וזאת המשמעות האמיתית בכוונותיה של סעודיה בהתקרבות לאיראן ולאסד.
היחלשות חיזבאללה מפנה מקום לחדירה סעודית, שכבר עכשיו מטיסה דרך נמל האוויר של לבנון רכבת סיוע אזרחי לתושבי לבנון המוכים.
הצירוף של ארצות הברית וסעודיה דוחקת החוצה את חיזבאללה, אבל בתהליך, ולא במכה אחת.
איראן הודיעה מייד כי היא מוכנה לשאת ולתת עם ארצות הברית, והכוונה על לבנון ועל בכלל, כולל הסכם גרעין חדש, ומיקאתי הודיע כי מתחיל שיקומה של לבנון כמדינה.
מה שעלול להעיב את תהליך השיקום הוא הסעיף של מו"מ עתידי על סימון הגבול בין ישראל ללבנון. ללבנון אין גבול מוסכם עם סוריה, ואין שום סיבה לחדש את המתיחות בעתיד בגלל חוות שבעא ויתר הנקודות הזניחות שחיזבאללה רכב עליהם בדרך ההרס שלו בישראל ולבנון.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 