התראיינתי עכשיו לאל-חורה באמירויות, ואמרתי כי חיסולו של נסראללה הוא נקודת מפנה לא רק בלבנון, אלא במזרח התיכון כולו, ואחרי שבירת חמאס, החות'ים ופינוי חיזבאללה מסוריה, הגיעה המכה הזאת ששברה למעשה את הקשת השיעית.
על שאלה על תגובת איראן, עניתי כי לא נראה לי שאיראן תיכנס למלחמה גלויה עם ישראל, אלא תעשה חשבון מחדש על כדאיות טיפוח הקשת השיעית, וכנראה תפנה למסלול חדש של התקרבות לארצות הברית. האיראנים לא יכנסו למלחמה בישראל בגלל הערבים, אלא תפקיד הערבים להגן על איראן.
ובכלל, יש לשים לב לתופעות השמחה בעולם הערבי מחיסולו של נסראללה, בניגוד לסבבים הקודמים שבהם תמיכת הערבים בחיזבאללה הייתה מקור של דאגה למשטרים הערביים.
הידיעה כי חאמנאי הוחבא במקום מסתור מוכיחה כי איראן הבינה כי נכשלה בסיכול החיסולים האסטרטגיים של ישראל, ועליה לעשות חישוב מחדש של כל האסטרטגיה שלה.
לגבי הידיעות על כוונת ישראל לפלישה קרקעית ללבנון אמרתי כי אין בזה צורך עכשיו, אלא זה נובע מן הרצון של נתניהו שתמונת הניצחון לא תהיה של חיל האוויר, אלא של חילות היבשה, משיקולים פוליטיים בישראל, ובכלל הטלתי ספק אם ידע בכלל על החיסול, מה שיעורר קשיים בתוך ישראל עם שובו מניו יורק.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 