ההסכם טורפד וחמאס השתדרג

חיים צח / לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן בלשכת ראש הממשלה בירושלים, 19 באוגוסט 2024
בקהיר הסתיים עוד סבב של שיחות לעסקת שחרור חטופים בלי תוצאות, כאשר שוב עניין ציר פילדלפי, לצד שמות האסירים הפלסטינים שישוחררו, טרפד את ההסכם.
כאשר בסבב קודם דווח כי נרשמה התקדמות משמעותית בקהיר בעניין ציר פילדלפי – סוכם שישראל תדלל את כוחותיה בציר ותיסוג נסיגה קלה מקו הגבול. הייתה אווירה של פריצת דרך לקראת הסכם – עד שבאה הודעה מירושלים ששפכה צוננים על הדיווחים.
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כשבסבב קודם דווח על התקדמות משמעותית בקהיר בעניין ציר פילדלפי, סוכם שישראל תדלל את כוחותיה בציר ותיסוג נסיגה קלה מקו הגבול. הייתה אווירה של פריצת דרך להסכם – עד ירושלים שפכה עליה צוננים
מתוך הידיעות על ההתקדמות ואופי הודעת הסיכול מירושלים, אפשר להסיק במה מדובר – ישראל תחזיר את מעבר רפיח למצרים. הרי אם נסוגים מקו הגבול יוצאים גם מן המעבר, ופה בנימין נתניהו התערב כדי שהמעבר יישאר בידי ישראל.
אין להוציא מכלל אפשרות שעיתוי המתקפה של חזבאללה, שסוכלה, נבע מההכרה שנתניהו מכשיל את העסקה. שיטוט באתרי חמאס וחזבאללה מלמד שיש מבחינתם קשר הדוק בין הזירות, וזאת מזווית מאוד מפתיעה.
אבל תחילה – מדוע נתניהו כל כך מתעקש שלא להחזיר את מעבר רפיח למצרים?
ראשית, ישנו כמובן ההסבר הידוע – נתניהו לא רוצה לסיים את המלחמה, והעלייה הפרובוקטיבית של איתמר בן גביר על הר הבית ומודעת האימים נגד ראש השב"כ יש בהם כדי להעיד שאולי החיבור בין נתניהו לבן גביר כל כך הדוק, שכבר אי אפשר להפריד בין השניים.
אבל יש לחשוב גם על כיוונים נוספים בעניין זה. חלקם נעוצים בטיב יחסיו הארוכים עם קטאר, והעדפת קטאר על פני מדינות ברית אברהם ליום שאחרי עזה, ובכלל. הסיבה פשוטה – מעבר רפיח החסום עוצר את ההשפעה של מצרים, המפרץ וסעודיה בעזה, ומשאיר רק את קטאר כשחקן ערבי יחידי במגרש העזתי. זאת משום שהכניסה של קטאר לעזה היא דרך ישראל ולא דרך מצרים.
פירוש הדבר שחמאס נשאר, ואף אחד לא יחליף אותו. היה מוזר לשמוע דווקא את הדוברים מכיוונו של נתניהו מאתגרים את חמאס בשאלה מדוע הם אינם משתתפים בשיחות, הרי הם מעולם לא היו חלק אינטגרלי מן השיחות, אלא קיבלו דיווחים מן המתווכות הערביות.
מדוע נתניהו כ"כ מתעקש להשאיר את מעבר רפיח? המעבר החסום עוצר את השפעת מצרים, המפרץ וסעודיה בעזה, ומשאיר את קטאר כשחקן ערבי יחיד במגרש העזתי, שנכנס דרך ישראל. כלומר, חמאס נשאר
מתברר, שבקהיר, לראשונה, ישבו אנשי חמאס בחדר סמוך, כאשר חליל חיא, סגנו של יחיא סנוואר, יושב בראש הצוות של חמאס. כלומר: נתניהו שידרג את מעמדו של חמאס בשיחות.
האם הוא ממשיך לקחת את "הסיכון המחושב" שסנוואר כבר הציע לו בעבר? אם חמאס בתמונה, אז קטאר בתמונה, ואם קטאר בתמונה, אז אל-ג'זירה חוזרת. ובהיעדר תחליף לאונר"א כסוכנות המעבירה את הסיוע לעזתים, גם אונר"א תחזור – ובגדול.
ואגב, מי שחשב שאל-ג'זירה נסגרה, שיחשוב שוב – היא משדרת על כל צוות עובדיה לכל העולם, רק שבארץ זה קורה דרך יוטיוב. בואו, לא נהיה תמימים —חוק אל-ג'זירה מיועד להיות מיושם בהמשך נגד ערוצי הטלוויזיה הרגילים, שאינם ערוץ 14.
העולם הערבי כבר מבין זאת, ובשבועיים האחרונים העבירו מדינות המפרץ מסרים לישראל שלא תיקח אותן בחשבון בתוכניות לשיקום עזה, ובכלל.
מעבר לכך התחילו גם תהליכים אזוריים שסותמים את הגולל על התוכניות של ארצות הברית להקים ציר מתנגד לאיראן המבוסס על ישראל ומדינות ערב הסוניות. מצרים מתקרבת לטורקיה, וירדן מתקרבת לאיראן. ירדן ערה לחתרנות האיראנית בתחומה, אבל היא אובדת עצות. לישראל אמור להיות אינטרס לייצב אותה, אבל קורה ההפך – היא חותרת תחת מעמדה על הר הבית.
בשבועיים האחרונים העבירו המפרציות מסרים לישראל שלא תכלול אותן בתוכניות לשיקום עזה ובכלל, והחלו תהליכים אזוריים שסותמים את הגולל על התכנית האמריקאית לציר ההתנגדות הישראלי-סוני לאיראן
חמאס הצליח להוציא הודעה משותפת של כל הארגונים הפלסטיניים, כולל פת"ח רמאללה, באתר הרשמי שלה, כך שהוא נשאר הכתובת בעזה.
אבל איחוד הזירות נובע מזווית מפתיעה. גם חמאס וגם חזבאללה מקפידים לומר לבייס שלהם כי הם רוצים לסיים את המלחמה. באתר הרשמי של חמאס מתנוססת כתבה עוד מיוני, שבה נאמר שחמאס מבין את מצוקת העזתים, אשר אינם יכולים לעמוד עוד בסבל, וכי חמאס יסיים את המלחמה. אם לא יצליח בכך, נכתב שם, זה רק בגלל נתניהו המסובך בעניינים המשפטיים שלו.
גם אתר אל-מנאר של חזבאללה, מדווח ברוח דומה. יום לפני מתקפת חזבאללה שסוכלה, נועד בכיר בדרום לבנון, שיח' מוחמד יזבכ, עם נכבדי הדרום המודאגים והרגיע אותם שאין בכוונת חזבאללה להיכנס למלחמה כוללת, אלא רק לסייע לחמאס במצוקתו.
אומנם הוא דיבר בפאתוס של עוצמה מוסלמית, בנוסח: חזית הסיוע (לעזה) בדרום לבנון לא תיפסק, אלא כאשר תסתיים המלחמה בעזה", ודרש הקרבה מתושבי דרום לבנון, אבל המסר הוא – לא ניגרר למלחמה כוללת, אלא רק לסייע לעזתים. ובהקשר של המשא ומתן, הסביר, חזבאללה תלחץ על ישראל להתגמש מול דרישות חמאס.
בשורה התחתונה, ההתעקשות של נתניהו שלא להחזיר את מעבר רפיח למצרים, חוסמת את האלטרנטיבה לחמאס. משלחת חמאס השתדרגה בקהיר, וביטאון חמאס התחיל לייצג את קשת הארגונים הפלסטיניים, כולל פת"ח.
התעקשות נתניהו לא להחזיר את מעבר רפיח למצרים, חוסמת את האלטרנטיבה לחמאס. משלחת חמאס השתדרגה בקהיר, וביטאון חמאס התחיל לייצג את קשת הארגונים הפלסטיניים, כולל פת"ח
האם זאת תוצאה לא מכוונת להתנהלותו של נתניהו, או שהוא הוביל לכך בכוונת מכוון? מה, נתניהו? לא יכול להיות.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" – על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
