האם ממשלת נתניהו באמת מעוניינת בסגירת אונר"א ובמיטוט חמאס?
Mohammed ABED / AFP
מטה של סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטיניים אונר"א בעיר עזה, 29 בנובמבר 2021
אחרי שהתברר כי עובדי אונר"א השתתפו בטבח העוטף, הודיעו מדינות מערביות רבות על השעית הסיוע לארגון הסעד לפליטים של האו"ם. ישראל היא זאת שסיפקה למדינות התורמות את החומר המרשיע.
השאלה היא אם ישראל באמת מעוניינת בביטולה של סוכנות הסיוע לפליטים, או שפוליטיקאים מתלהמים לא ממש מבינים מה באמת רוצה ראש הממשלה בנימין נתניהו, ודורשים זאת כפי ששעטו בעבר לסגירת אל-ג'זירה, עד שביבי שם לזה סוף.
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
האם ישראל באמת מעוניינת בביטולה של סוכנות הסיוע לפליטים, או שפוליטיקאים מתלהמים לא ממש מבינים מה באמת רוצה נתניהו, ודורשים זאת כפי ששעטו בעבר לסגירת אל-ג'זירה?
יש לשים לב כי החלטת המדינות התורמות היא להשעות, לא להפסיק, את פעילות אונר"א, ואילו אונר"א הודיעה כבר כי תנקוט אמצעים נגד עובדיה שהשתתפו בטבח. אני מציע לא לשלול את האפשרות שאחרי "הצעדים" יחזור המימון, בברכה ישראלית מאחורי הקלעים.
מדוע? סוגיית אונר"א קשורה בשאלה עם מי ישראל רוצה לעבוד ביום שאחרי: עם קטאר או עם סעודיה. או זה או זה. אין סיכוי שסעודיה תשתף פעולה עם קטאר בשום נושא.
בשלב הזה ישראל מעדיפה את קטאר, למרות כל מה שאמר בנימין נגד קטאר. לנתניהו אין יותר אמירות אסטרטגיות – אלא רק טקטיות – לגבי האופן בו יש לטפל באתגר כזה או אחר.
יש לשים לב כיצד התבטא שר החוץ, ישראל כ"ץ, בעניין הזה. הוא דרש לפטר את מנהל אונר"א, פיליפה לזריני, ולפתוח בחקירה. כלומר: שָׂם תנאים להמשך פעילות אונר"א, לא לסגירתה.
מדוע שישראל תעדיף את קטאר ולא את סעודיה? כי קטאר מעוניינת רק בחמאס ואילו הרשות ברמאללה לא מעניינת אותה – בעוד שסעודיה מתעניינת גם בצעדים בגדה ובירושלים.
החלטת המדינות התורמות היא להשעות את פעילות אונר"א, לא להפסיקה, ואונר"א כבר הודיעה שתנקוט אמצעים נגד עובדיה שהשתתפו בטבח. אין לשלול כי אחרי "הצעדים" יחזור המימון, בברכת ישראל
המשך היחסים הטובים עם קטאר לא מצריך החלטות לגבי הרשות הפלסטינית ולגבי שיקום הסטטוס קוו על הר הבית – שמעניינים את סעודיה. מכאן, שהמשך קיומה של ממשלת נתניהו תלוי, בהפוך על הפוך, בהמשך עבודתה של אונר"א, כלומר בהמשך שלטונו של חמאס.
יש לשים לב מי גינה את החלטת ההשעיה, ומי שתק. מי שמיהר לגנות היו ירדן והרשות הפלסטינית. יום אחר כך הצטרפה מצרים למגנים, וסעודיה שומרת על שתיקה עד היום.
יתר על כן, היומון אל-ערב, המופיע בלונדון, שאל מייד עם הודעת ההשעיה – האם ההשעיה מבשרת את סופה של אונר"א. מכיוון שהיומון הזה נחשב למקורב לסעודיה, אפשר גם להבין את השאלה כקריאת כיוון.
מייד עם פרוץ המלחמה, מיהרה סעודיה להיכנס לדרום לדרום עזה עם בית חולים שדה, אבל ברגע שישראל פתחה את מערב כרם שלום, המעבר של אונר"א, סעודיה הבינה את הרמז והסתלקה בכעס. היא יכולה להתערב בעזה דרך מצרים, ולא דרך ישראל.
המשך הקשר עם קטאר לא מצריך החלטות לגבי הרשות הפלסטינית ושיקום הסטטוס קוו על הר הבית – שמעניינים את סעודיה. מכאן, שהמשך קיום הממשלה תלוי בהמשך פעילות אונר"א, כלומר בהמשך שלטון חמאס
אבל בכל זאת, סעודיה עדיין בתמונה. היא ממתינה לסגירת אונר"א כדי להשתתף בגוף בינלאומי שמטרתו לשקם את עזה, ואי אפשר לשקם את עזה כל עוד חמאס בסביבה. אבל אם רוצים לשמור על חמאס בסביבה, צריך לשמור על אונר"א, על קטאר, ועל ממשלת הכהניסטים.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" – על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 