שלושת הספינים החדשים שצצו אחרי העברת התקציב

יונתן זינדל, פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 27 במרץ 2023

אחרי שהתקציב עבר צצו שלושה ספינים חדשים:

1. הודעת בנימין נתניהו כי יעביר את “הרפורמה” המשפטית – “אבל בהסכמה”.
2. התעורר הסיכוי להסכם עם סעודיה.
3. מתחזק האיום האיראני/חזבאללה.

אלה ספינים, כי שום דבר חדש לא קרה באמת, חוץ אולי מהתקדמות איראן לגרעין, וגם זה מתבסס על אמון בהתראות מערכת הביטחון. עד כמה ההתקדמות משמעותית ועד כמה מערכת הביטחון מבקשת לאותת לאיראן שלא תבין לא נכון את המשבר הפנימי בישראל? אין לדעת.

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אלה ספינים, כי שום דבר חדש לא קרה, חוץ, אולי, מהתקדמות איראן לגרעין. ולא ברור עד כמה ההתקדמות משמעותית או שמערכת הביטחון מבקשת לאותת לאיראן לא להבין לא נכון את המשבר הפנימי בישראל

התרגיל של חזבאללה לפלוש לישראל משקף תוכנית ישנה של חזבאללה שיש להיערך לה במלוא הרצינות – אבל על סמך זה לעורר אווירת חירום? עוד רחוקה הדרך.

בינתיים מצב החירום מול איראן וחזבאללה עולה בקנה אחד עם תחזיותיו של נתניהו על מלחמה רב חזיתית, אשר כמו הקורונה תעניק לו את מצב החירום לקדם את הדיקטטורה.

בעניין העברת הרפורמה בהסכמה, זאת ההתחייבות שנתן נתניהו לחברות דירוג האשראי. הנשיא יצחק הרצוג עצמו דיווח לחברות הדירוג על שיחות ההסכמה הרחבה, כי הן לא ממש מאמינות לראש הממשלה, וזאת הסיבה שנתניהו חוזר על המנטרה הזאת שוב ושוב. עצם הישיבה של יאיר לפיד ובני גנץ בבית הנשיא מעניקות אמינות לספין הזה של נתניהו, שהיה חיוני עבורו כדי להעביר את התקציב.

האם הוא מתכוון למה שהוא אומר? נתניהו כמו נתניהו, יותר מתוחכם מרב השחקנים המתמודדים מולו. נראה לי שכן – ולא. כלומר: המתווה הרצחני של יריב לוין ושמחה רוטמן יוחלף במתווה אחר, שישאיר את “הרפורמה” על מקומה, אבל גם יאפשר לה להיות מוצגת לחברות דירוג האשראי כאילו יש הסכמה רחבה – על דעת גנץ ולפיד.

כל עוד הם בחדר הסגור במשכן הנשיא הספין הזה יכול לעבוד, והוא סייע לנתניהו להעביר את התקציב. כעת, לוין ורוטמן ידרשו לחזור לרפורמה, ואני סומך על נתניהו שיוכל לסבן גם אותם וגם את לפיד וגנץ וגם את חברות האשראי. הוא יעביר רפורמה שבה הוא ויתר לכאורה על עקרונותיו, אבל הוא לא.

בעניין העברת הרפורמה בהסכמה, זאת ההתחייבות שנתן נתניהו לחברות דירוג האשראי, שאינן מאמינות לו. עצם ישיבת לפיד וגנץ בבית הנשיא מעניקות אמינות לספין שהיה חיוני להעברת התקציב

וכעת הספין על סעודיה. כל הידיעות על מגעים בין ישראל לסעודיה בתיווך אמריקאי, שכאילו הנשיא ג’ו ביידן מוכרח הישג לקראת הבחירות, אין להן על מה להתבסס. זה נכון שנתניהו ביקש מסנטור אמריקאי לתווך, והוא באמת דיבר עם הסעודים, אבל זה לא היה לצורך תיווך אמיתי, אלא כדי לתלות על הוו הזה את הספין כולו.

וכאן ההזדמנות להסביר מעט מה קורה עם סעודיה. היא אירחה בשבוע שעבר את הפסגה הערבית, אבל יש לשים לב כי האירוע היה בג’דה ולא בריאד. כאשר מלכי סעודיה ממעיטים בחשיבות פגישות שהם עושים, הם מזמינים את אורחיהם לג’דה ולא לריאד, ואבו מאזן יכול לספר זאת על בשרו.

כאשר הסעודים מזמינים את אבו מאזן לג’דה, הוא כבר יודע שלא יקבל כלום. וזה מה שקרה בפסגה. כפי שאפשר היה לצפות – סעודיה לא חידשה את הסיוע לפלסטינים, וכיום היא לא תורמת להם אפילו לא דולר אחד.

מקורות ברמאללה מסרו לי כי סעודיה העמידה לפני אבו מאזן כמה תנאים לחידוש הסיוע – רפורמה ממסדית ברשות הפלסטינית, הכוללת בחירות לחידוש הלגיטימיות שלה, וממשלת אחדות. אבו מאזן לא יכול לקבל תנאים אלה, תנאים שכבר דחה בעבר מול אירופה ובגלל זה איבד את הסיוע האירופי.

מתברר כי גם שובו של בשאר אסד לליגה הערבית הוא פחות דרמטי ממה שהיה אפשר לדמות ממבט ראשון. סעודיה דורשת ממנו להחזיר את הפליטים הסונים שגירש מסוריה, ואין מצב שיעשה זאת. הוא אולי ינקוט כמה מהלכים של כאילו, אבל בשורה התחתונה לא יחזיר את הפליטים.

וכעת הספין על סעודיה. זה נכון שנתניהו ביקש מסנטור אמריקאי לתווך, והוא באמת דיבר עם הסעודים, אבל זה לא היה לצורך תיווך אמיתי, אלא כדי לתלות על הוו הזה את הספין כולו

גם בעניין זה אפשר ללמוד מן הניסיון הפלסטיני. אחרי שנגמרה המלחמה, אש”ף פנה לאסד כדי שיחזיר את פליטי מחנה ירמוכ לבתיהם. הוא “כמובן הסכים” אבל התנה את המהלך בכך שרק אותו חלק קטן ששייך לאונרווא ישוקם, ושכל פליט החוזר לביתו, חייב לעבור דרך המוחבראת שלו. אין אדם בעל שכל צלול שיילך מרצונו למוחבראת האימים של אסד, ויש להעריך שגם הפליטים הסונים שכאילו יורשו לחזור ייאלצו לעבור דרך מרתפי המוחבראת. איש לא יבוא לשם מרצונו. תם הטקס.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.