הלא נורמלי הפך לנורמלי, והלא נורמטיבי הפך לנורמה

הפגנה בקפלן, 17 ביוני 2023 (צילום: Avshalom Sassoni/Flash90)

Avshalom Sassoni/Flash90

הפגנה בקפלן, 17 ביוני 2023

באחת מהופעותיה האחרונות שמה אור-לי בר לב את האצבע על אחת מבעיות היסוד של המדינה: הלא נורמלי הוא הנורמלי, והלא נורמטיבי הוא הנורמה. כך שהגענו למצב שאין שום בעיה עם ראש ממשלה העומד למשפט פלילי בגין שחיתות קשה, ועוד בהכשר של נשיאים ושל בג”ץ.

מה הפך יותר נורמלי ונורמטיבי משחיתות. וזה לא הכל – מה הפך להיות יותר נורמלי מזה שסקטור שלם – שחלקו הגדול לא עובד ולא תורם – הוא הממשלה כיום, ואילו העם התורם ומשרת הוא האופוזיציה?

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

מה הפך יותר נורמלי ונורמטיבי משחיתות. וזה לא הכל – מה הפך להיות יותר נורמלי מזה שסקטור שלם – שחלקו הגדול לא עובד ולא תורם – הוא הממשלה כיום, ואילו העם התורם ומשרת הוא האופוזיציה?

יש לזה סיבות רבות והן אינן קשורות בימין ושמאל דווקא. הן קשורות בהיעדר תרבות שלטון – מה שנוצל באופן ציני בימים אלה בידי בנימין נתניהו, אשר הזניק את היעדר הנורמטיביות לשיאים חדשים. השיא הוא שהכנסת, האמורה להיות מבצר הדמוקרטיה, הפכה להיות איל ניגוח להריסת חומות הדמוקרטיה וכינון דיקטטורה.

עטיפת הספר

עטיפת הספר “בתוך הכיס של הראיס”

אבל לא רק עכשיו. זכורה לי פרשה חמורה שעברה על ראשינו כענן קיץ קליל למרות שהייתה אמורה להרעיש את אמות הספים. בכירים ישראלים שקשרו עסקים עם הפלסטינים העבירו כספים לחברות של אש”ף, שמימנו את הטרור נגד הישראלים. כל הפרטים מצויים בספרו של עזרד לב “בתוך הכיס של הראיס”.

במקום לעורר מהומות אלוהים – הגילויים הקשים עברו בשתיקה. שהרי מה יותר נורמטיבי מכך שישראלים מממנים את הטרור נגד עצמם?

אם כך, פרשת הצוללות היא רק המשך ישיר לספרו של עזרד לב, אשר במקום לקבל פרס סוקולוב – איש אינו יודע מיהו.

אז מה עושים? ברגע שהכנסת היא כלי לדיקטטורה מפלגות האופוזיציה חייבות להפסיק לשתף פעולה ולתת לגיטימציה לקידום הדיקטטורה. עליהן להחרים את המליאה, ועל כל חוק דיקטטורה עליהן לחוקק חוק מתקן שיהיה מוכן להפעלה מייד כאשר ישראל תחזור לתלם.

כשהכנסת היא כלי לדיקטטורה, מפלגות האופוזיציה חייבות להפסיק לשתף פעולה עם קידום הדיקטטורה. עליהן להחרים את המליאה, ועל כל חוק דיקטטורה – לחוקק חוק מתקן שיופעל כשישראל תחזור לתלם

אבל האם בני גנץ ויאיר לפיד מבינים זאת? נראה שהם עדיין כפותים לפוליטיקה הישנה של גנבת סוסים עם החרדים. חלק מן המחאה צריך להיות מופנה אליהם כדי שיבינו שמה שהיה לא יהיה עוד. ישראל חייבת להפוך דף.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.