נתניהו לכוד בין בן גביר לבין הג'יהאד האסלאמי
Atia Mohammed/Flash90
תקיפה בעזה בתחילת מבצע מגן וחץ, 9 במאי 2023
מיד אחרי חיסולם של שלושת בכירי הג'יהאד האסלאמי בבתיהם בעזה, הופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו בטלוויזיה ושרטט את קווי המתאר של המערכה. הוא הביע חשש מימים ארוכים של לחימה, והזהיר את איראן מאירוע רב גזרתי, או כלשונו:
"אנחנו בעיצומה של מערכה. בימים הקרובים כולנו נידרש לאורך רוח ויכולת עמידה, הנחיתי יחד עם שר הביטחון את צה"ל וגם את מערכת הביטחון להיערך לכל תרחיש של הסלמה, וייתכן שביותר מזירה אחת".
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כלומר: מה שנתניהו ראה לנגד עיניו זה מערכה ארוכה, שתתרחב מעבר לגזרת עזה לעוד גזרות. האם הייתה זאת רק "תחזית" – או "מטרת מלחמה?" בהכירנו את ראש הממשלה שלנו, ואת אתגרי הפנים שעמדו לפניו – הברוגז של איתמר בן גביר בעיצומו של אישור תקציב המדינה בכנסת, לא צריך לדמיין יותר מדי כדי לחשוב על תסריט לפיו מעבר ל"תחזית" הייתה כאן תכנית פעולה, שהצליחה. בן גביר חזר לתלם, אבל בעיית בן גביר ממשיכה להערים מכשולים בהמשך הדרך.
האם המערכה המתרחבת בדברי נתניהו זו רק "תחזית" – או "מטרת מלחמה"? בהכירנו את נתניהו ואת אתגרי הפנים שבפניו, לא צריך לדמיין יותר מדי כדי לחשוב על תסריט לפיו מעבר ל"תחזית" הייתה כאן גם תכנית פעולה
כל מערכת הביטחון הופתעה כאשר הג'יהאד האסלאמי לא הגיב במשך שעות ארוכות ו"התחזית" על מערכה ממושכת ואירוע רב גזרתי לא התממשה. הג'יהאד האסלאמי לא מיהר להגיב ולא הסתיר את רצונו שחמאס יצטרף אליו ללחימה.
גם לפני תגובת הג'יהאד לחיסול, צה"ל המשיך להכות בחוליות של משגרי רקטות. אני נותן אמון בהודעות דובר צה"ל, ובכך שאכן הג'יהאד ניסה לשגר רקטות עוד לפני שנורו הטילים שלו על ישראל. אבל בהכירנו את אתגרי הפוליטיקה של רה"מ, אין להוציא מכלל אפשרות שהמשך ההתכתשות הגביר מבחינתו את הסיכוי למימוש ה"תחזית" של אירוע רב חזיתות.
ובנקודה זאת התערב איסמאעיל הנייה. הוא התקשר ליחיא סנוואר, האחראי על עזה, ולחץ ממנו שחמאס יצטרף לסבב הלחימה ולא ישאיר את הג'יהאד לבד. למרבה הפלא, לפני כמה חודשים גם הנייה השמיע תחזית של אירוע רב גזרתי שבו כל העולם הערבי יתאחד נגד ישראל.
האם נתניהו קיבל דו"ח על האמירה של הנייה? האם מצא מין את מינו? למרבה השמחה, איראן לא זעה, חזבאללה לא באירוע, וגם סנוואר עצמו – חוץ מהסכמה לפתוח חדר מלחמה משותף עם הג'יהאד, שבין כה וכה היה קיים – לא צירף את חמאס לסבב הזה, ודחה את הפנייה של הנייה.
אז מה בכל זאת מונע כרגע את הפסקת האש? בן גביר והפוליטיקה הישראלית. אחרי שהעמדה המקורית של הג'יהאד, לפני מעורבותו של הנייה, היא ש"שקט ייענה בשקט", חלה התפתחות נוספת כאשר הג'יהאד דרש לכלול התחייבות ישראלית להימנע מחיסול ממוקד.
אני נותן אמון בהודעות דובר צה"ל שהג'יהאד ניסה לשגר רקטות עוד קודם, אבל בהכירנו את אתגרי הפוליטיקה של רה"מ, אין לפסול שהמשך ההתכתשות הגביר מבחינתו את הסיכוי למימוש "תחזית" אירוע רב חזיתות
זה היה המצב עד היום, וישראל נדרשה לקבל את החזרת המצב לקדמותו, אבל כאשר בן גביר נושף בעורף, ואנו לפני אישור התקציב, נתניהו לא יכול לקבל זאת, לפחות לא עד אישור התקציב.
אז מי שלא יכול היה לסיים את האירוע מיד אחרי תמונת הניצחון של חיסול שלושת הבכירים, הולך ומסתבך. יש לקוות כי כולם יתעשתו בזמן, ולא יתנו את תמונת הניצחון לבן גביר.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 