אם בג"ץ לא יכריז על ביבי כנבצר – יעשה זאת ביידן.

ג'ו ביידן טוען שלא יזמין את בנימין נתניהו לבית הלבן בזמן הנראה לעין, מרץ 2023, צילום מסך מסרטון טוויטר של טל שניידר

ג'ו ביידן טוען שלא יזמין את בנימין נתניהו לבית הלבן בזמן הנראה לעין, מרץ 2023, צילום מסך מסרטון טוויטר של טל שניידר

ההבדל בין שגריר ארצות הברית בישראל, תומס ניידס, לבין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הוא, שבעוד השגריר ניידס הוא חדש בשכונה, ונמצא בשלב בו עדיין נותנים אמון בבנימין נתניהו, הנשיא ביידן מכיר את התכשיט כמה יובלות.

ההבדל בין שגריר ארה"ב בישראל ניידס, לבין הנשיא ביידן הוא, שבעוד ניידס חדש בשכונה, ונמצא בשלב בו עדיין נותנים אמון בנתניהו, הנשיא ביידן מכיר את התכשיט כמה יובלות

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

כך, בעוד שניידס הבין מהסכמת נתניהו להיענות ליוזמת הנשיא שהוא ראוי לקבל תגמול על היענותו בצורת הזמנה לבית הלבן, הנשיא ביידן הבין מייד שזה עוד תכסיס של נתניהו.

ביידן הבין שהמשבר בישראל לא הולך להירגע, אלא להפך – הולך להחריף, וכי לא זו בלבד שלא מגיע לנתניהו פרס על התנהגות טובה, אלא יש להזהיר אותו מפני המשך דרכו הנלוזה, ואף להחריף את האזהרה.

ההזמנה לבית הלבן חשובה לנתניהו באופן קריטי לעתידו המשפטי והפוליטי, והיא באה על רקע ההיערכות שלו לקרב חייו מול השופטים על הנבצרות (אביגדור ליברמן כבר הודיע שיערער על חוק הנבצרות החדש) ועל פסילת חוקי הדיקטטורה בבג"ץ.

הזמנה לבית הלבן פירושה שהוא ראש ממשלה מתפקד. אי הזמנה פירושה שאינו מתפקד, ולפיכך הוא מסתכן בהכרזה של בית המשפט העליון על כך שהוא נבצר. ראש ממשלה שאינו יכול לתקשר עם ארצות הברית, שהוא בבחינת שלוחה של איתמר בן גביר בעיני בית הלבן, לא יכול להמשיך בתפקידו.

לזכותו של נתניהו חייבים להודות, שיש לו תכונה שאין למתנגדיו – הוא רואה למרחוק וצופה כמה מהלכים קדימה. והוא מאתר, בצדק מבחינתו, כי הקרב המכריע על חייו המשפטיים והפוליטיים קם ונופל על שאלת הנבצרות, ואישור חוקי הדיקטטורה בבג"ץ.

הזמנה לבית הלבן פירושה שהוא רה"מ מתפקד. אי הזמנה פירושה שאינו מתפקד, ולפיכך הוא מסתכן בהכרזה של ביהמ"ש העליון על נבצרות. רה"מ שאינו יכול לתקשר עם ארה"ב לא יכול להמשיך בתפקידו

הלקח של נתניהו מפסיקת בג"ץ המפורסמת 11:0 היא שאפשר להלך אימים על השופטים. אחרי שבג"ץ נתן לו שהות של חודש (!) להשיב על העתירה בדבר הנבצרות, הוא לא טרח להכין תשובה מנומקת לכבוד השופטים מדוע לפסול את העתירה, אלא התחיל לארגן את המיליציות של בן גביר.

לא כדי להלך אימים על המפגינים בעד הדמוקרטיה – גם זה כמובן, אבל לא רק – אלא בעיקר כדי לאיים על בית המשפט. זה הכוח שאמור להגן על השופטים החדשים בדרכם לעליון נגד פסיקת בג"ץ אם יערער על חוקתיות המהלך, אם אכן זאת תהיה פסיקת בג"ץ.

אומנם הכוח הרשמי של בן גביר לא יוקם עד אז, אבל לא צריך לחכות עד שיוקם. עצם ההחלטה להקים אותו מעניקה לגיטימציה לנערי הגבעות וללה פמיליה לפעול ברחובות ברשות ובסמכות. וכאן אולי טמון עיקר הכעס של ביידן על נתניהו.

בשבוע שעבר התקיים בירושלים כנס יוצא דופן של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, כאשר נציגים ממדינות ערב ומאפריקה ישבו יחד ודנו על עתיד המזרח התיכון. לצד נציגי המפרץ וירדן, באו גם נציגים מסודאן ומג'יבוטי, והאורח מסעודיה שרטט חזון אסטרטגי של הקמת ברית של מדינות ים סוף שתכלול את כל השוכנות לחופיו. זה אמור להיות היסוד להכרה רשמית של סעודיה בישראל.

האורח מסעודיה לא דיבר כמעט בכלל על הבעיה הפלסטינית, אלא רק כאשר נשאל, אבל דיבר רבות על חשיבותה של ירושלים. האורח מסעודיה הציע לישראל נוסחה שתחזק את מעמדה האסטרטגי בשני מובנים – ייצוב המצב בירושלים, ומכאן בישראל בכלל, וכניסתה של סעודיה למעגל השלום הרשמי עם ישראל, בלי לדרוש פתרון לבעיה הפלסטינית, אלא רק להסדיר את המצב על הר הבית. יש פה אמירה ראשונה, אם כי לא רשמית, שסעודיה זנחה את התוכנית הסעודית הדורשת הסכם ישראל פלסטיני כתנאי לשלום עם העולם הערבי.

הבעיה היא שעם בן גביר ובצלאל סמוטריץ' והזיות קורבן פסח על הר הבית – זה לא יילך.

האורח מסעודיה הציע לישראל נוסחה לחיזוק מעמדה האסטרטגי – ייצוב המצב בירושלים וכניסת סעודיה למעגל השלום עם ישראל בלי לדרוש פתרון לבעיה הפלסטינית, אבל זה לא יילך עם בן גביר וסמוטריץ'

חמור יותר, אחרי פיטורי שר הביטחון יואב גלנט אין לארצות הברית עם מי לדבר בישראל כדי לקדם תוכניות משותפות. בהיעדר גלנט, מי שיושב במשרד הביטחון הוא רק סמוטריץ', ולא רק שאין עם מי לבלום את נוער הגבעות ביהודה ושומרון, התוכניות של ביבי לקדם את לה פמיליה ונערי הגבעות מסכנות את האזור בהחדרת הנורמות של תג מחיר מן הגדה לישראל פנימה.

וכל זאת כדי לאיים על בג"ץ לקראת קרב ההכרעה. אם בג"ץ לא יכריז על ביבי כנבצר – יעשה זאת ביידן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.