מה בין ביקור מלך ירדן במוקטעה לבין הפיגוע בבאר שבע
Khalil Mazraawi/Pool photo via AP
מלך ירדן עבדאללה השני ואבו מאזן
בראשית השבוע פורסם, כי המלך עבדאללה מירדן מבקש לבוא לאבו מאזן למוקטעה כדי לבדוק דרכים כיצד למנוע הסלמה ברמדאן הממשמש ובא. אבל כאשר בדקתי את הידיעה ברמאללה הופתעתי לשמוע כי הרשות הפלסטינית לא מעוניינת בביקור.
השבוע פורסם, כי מלך ירדן מבקש לבוא לאבו מאזן למוקטעה כדי לבדוק דרכים למניעת הסלמה ברמדאן המתקרב. אך כשבדקתי את הידיעה ברמאללה הופתעתי לשמוע כי הרש"פ לא מעוניינת בביקור
לדברי מקורותיי ברשות הפלסטינית אין צורך בביקור המלכותי, כי אבו מאזן מתכוון לחזור לרמאללה מטיפול בריאות בגרמניה דרך רבת עמון, והם יכולים לעשות את הפגישה בארמון המלך.
מדוע? ואיך זה קשור לפיגוע בבאר שבע? הקשר לבאר שבע לא ישיר, אבל הכל קשור בכל, ונתחיל באינטרסים המתנגשים של הפלסטינים וירדן לקראת הרמדאן.
למלך יש אינטרס כפול – שלא תהיה הסלמה שתחדור גם לירדן, ולהוכיח שהוא הוא שומר המקומות הקדושים. שהוא אשר גרם לרגיעה. בכך הוא משמר את תפקידה הבכיר של ירדן באל-אקצא.
האינטרס של אש"ף הוא הפוך – להראות שהוא בעל הבית בירושלים, ולא ירדן, וירושלים היא הסיכוי האחרון של הפלסטינים שקולם יישמע בעולם הקשוב כעת לאסון של אוקראינה. אם יש בימה שבה הפלסטינים יכולים להשיג קשב זה ירושלים, בתקווה שהתלהטות בירושלים תצית תבערה גדולה יותר.
המצב בשטח הוא, שבגלל שישראל לא הקפידה לכבד את הסכמי הסטטוס קוו עם ירדן ועם הווקף, שקבעו ששטח המסגדים הוא אסלאמי מלא ושהרחבה והמסגדים פתוחים ליהודים כמבקרים, לא כמתפללים – ישראל היא האחראית על בטחון הרחבה, והכותל המערבי כולו ליהודים.
מדוע הרש"פ ויתרה על ביקור עבדאללה? ואיך זה קשור לפיגוע בבאר שבע? הקשר לבאר שבע לא ישיר, אבל הכל קשור בכל. למשל, באינטרסים המתנגשים של הפלסטינים וירדן לקראת הרמדאן
בשנים האחרונות גבר הלחץ היהודי להתיר תפילות, מה שחיבר יחד את ירדן ואת אש"ף. אבל כעת עם הממשלה החדשה, הקשובה לצורך לשקם את הסטטוס קוו, החיבור בין ירדן לאשף עלול להיפגם, וירדן עם ישראל יתאמו את שמירת הרגיעה בהר הבית, וממנה נטרול מתחים סביבתיים כמו בנגב ובערים המעורבות.
לפיגוע בבאר שבע אין כמובן קשר לרמאללה. ההסתות שלה מכוונות לירושלים בלבד, אבל העובדה שהמחבל היה קשור לאל-קאעידה, מחייבת עיון נוסף.
לדאע"ש יש נוכחות מאוד גבוהה בשבטי הבדואים מסביב – שבטי דרום ירדן מצד אחד, שבטי סיני מצד שני, כאשר יש קשר שבטי בין דרום ירדן, חיג'אז וסיני.
ישראל קיבלה טעימה מרה אבל קטנה מבעיות הרבה יותר חמורות שיש למצרים ולירדן. מה שישראל צריכה לבדוק בראש ובראשונה זה האם המחבל מחורה הוא חלק מהתארגנות יותר רחבה, או זאב בודד, והאם יש קשר בין דאע"ש בירדן לבין הנגב.
אני אישית לא סבור כך, כי ישראל לא עומדת גבוה בסולם ההעדפות של דאע"ש. דאע"ש מעדיפה את המאבק במוסלמים "הכופרים" ובאירופים הנוצרים, ותופעת דאע"ש בישראל צריכה להחריד גם את הערבים הישראלים, ביחוד הנוצרים.
אם יש חדירה מירדן לישראל – היא צריכה להדאיג גם את ירדן, לא רק מן הבחינה של קשר דאע"שי חוצה גבולות, אבל גם בגלל חדירה של טרור שיעי מסוריה. באחרונה פורסם כי ירדן תפסה משלוח ענקי של סמים מסוריה, והתברר הקשר הבטחוני/פוליטי עם משטר אסד.
הלחץ היהודי להתיר תפילות יהודים בהר הבית חיבר בין ירדן ואש"ף. כעת, עם הממשלה החדשה, הקשובה לצורך בשיקום הסטטוס קוו – החיבור בין אש"ף לירדן עלול להיפגם, והרגיעה בהר תתואם בין ירדן וישראל
האם פריחת סחר ההברחות לאורך גבול הנגב עם ישראל עלול גם לחזק את דאע"ש הירדני?
להסתות רמדאן מעזה ומרמאללה עלולה להיות תרומה לזאב הבודד הדאע"שי. אגב, דאע"ש מעודדת את תופעת הזאב הבודד. האם המחבל הדאע"שי הושפע מזה?
העובדה שהוא השתמש בסכין ולא בנשק חם עלולה להעיד שהיה קשוב לרמאללה ולא לעזה, כי רמאללה מטיפה לנשק קר במסגרת מה שהיא קוראת "אינתיפאדה עממית", מול שימוש בנשק חם מבית מדרשו של חמאס בעזה.
רמאללה מקפידה לשמור על האינתיפאדה בנשק קר בגלל קשריה עם אירופה, ובעלי שיחה בישראל. מול אירופה מצב הרשות רגיש מאוד. אירופה הפסיקה את הסיוע לרשות מסיבות שנפרט בהזדמנות אחרת. לא מן הנמנע כי בביקורו "לצרכי בריאות" בגרמניה, אבו מאזן ינסה לבטל את האמברגו האירופי, ואולי גם ינסה לקשור את שיתוף הפעולה לקראת רמדאן בחידוש הסיוע.
זה שהמחבל השתמש בסכין ולא בנשק חם עלולה להעיד שהיה קשוב לרמאללה ולא לעזה, כי רמאללה מטיפה לנשק קר במסגרת "אינתיפאדה עממית", מול נשק חם מבית מדרש חמאס בעזה
כרגע, ישראל היא המממנת היחידה כמעט של הרשות, עם רסיסי תמיכה אירופית, ואלג'יריה. לפיכך זה טבעי שמול הישראלים הרשות תדבר בלשון אחת, אבל רדיו פלסטין ישדר בלשון אחרת.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 