שוחחתי עם מקור יווני יודע דבר, ולמדתי ממנו קצת רקע שלא ידעתי על ענייני שותפות הגז בין ישראל קפריסין ויוון. לדבריו, גרמניה מאוד מתנגדת לשותפות הזאת, ומכיוון שיש לה השפעה חזקה על יוון, שאותה הצילה מפשיטת רגל, יש ספק אם יוון תלך כל הדרך למימוש השותפות עם ישראל. לדברי המקור, לגרמניה חשוב מאוד איחוד אירופה וגוש האירו, והיא חוששת שברית מזרח ים תיכונית שכוללת גם את מצרים, ואולי בעתיד גם את לבנון, תקים גוש כלכלי חדש שיאיים על גוש האירו, ולזה הייתי מוסיף גם שהשקל עשוי להיות המטבע המובילה בו לצד הדולר.
צירופה של מצרים לשותפות הזאת רק מגביר את התנגדותה של גרמניה.
צרפת ואיטליה מתנגדות לקוו של גרמניה, אבל שתיהן מתחרות על לוב, ואי אפשר לסמוך עליהן. מכאן, למרבה צערם של היוונים, בכל זאת תורכיה היא מועמדת לשותפות גז עם ישראל, אם אכן גרמניה תכריח את יוון לצאת מן השותפות.
המקור היווני הפתיע בהערכתו את ארדוואן. "הוא נובח ולא נושך. מול האופציה של הפכה צבאית, עדיף ליוון ארדוואן כי הצבא הוכיח בעבר קשיחות מול יוון, והצבא יותר מסוכן." לדעת המקור, הצבא וארדוואן הגיעו להבנה אחרי ניסיון ההפכה, שארדוואן לא יפעיל את הצבא למען האג'נדה העות'מאנית שלו, וכל עוד הוא מכבד זאת, הצבא נשאר בקסרקטינים. גם ארה"ב מעדיפה את ארדוואן על הצבא.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 