
התראיינתי הלילה לרדיו סווא על המצב בעזה ואמרתי כי הוא קשור במצב בירושלים, אבל לא כמו שכולם חושבים. זה מזכיר את צעדות השיבה שפרצו כאשר ארצות הברית העבירה את השגרירות לירושלים, ואבו מאזן תכנן מאבק עממי נגד המעבר. חמאס אותת כי לא הגדה עיקר, ואפילו לא ירושלים, אלא עזה—היא העיקר.
כעת, זה דומה—כאשר כל העיניים נשואות לירושלים, עזה אומרת—לא ירושלים, אלא אנחנו, חמאס עזה, אנחנו העיקר, והעיניים צריכות להיות נשואות אלינו.
לא הערכתי כי יפרוץ משבר גדול בין ישראל לעזה, וכל הישיבות הממושכות של קבינט הביטחון נועדו ליצור אווירת משבר, כי זה משרת את האינטרסים של ראש הממשלה, אבל הם יובילו למערכה חדשה בין ישראל לחמאס.