התראיינתי הלילה לרדיו סווא על המגעים להקמת ממשלה בישראל, ואמרתי כי אנו רק בראשית הדרך וכי הפוליטיקאים שלנו לא יחמיצו שום רגע כדי להיות באור הזרקורים על חשבון העצבים שלנו. יש עוד חודש ורק ברגע האחרון נדע איזה ממשלה תהיה לנו.
כפי שהדברים נראים כרגע אין לנתניהו ממשלה. הוא בנה קשרים עם התנועה האיסלאמית מצד אחד, ועם הימין הרדיקלי מצד שני. אלה שני הפכים שלא יפגשו.
חלקתי על הדעה הרווחת כי יש ברית בין בנט לסער מכיוון שכל אחד מהם הולך בדרך הפוכה מן השני- סער בורח מן הליכוד, בעוד בנט דוהר אליו. בנט משתוקק להיות מנהיג האומה דרך הנהגת הליכוד, בעוד סער נכווה קשות מן הניסיון הזה.
אבל התנהגותו של בנט לא מעידה שהוא קורץ מחומר של מנהיג- למשל עכשיו, אחרי שקבע פגישה עם לפיד, קבע פגישה מקדימה עם נתניהו. פירוש הדבר שאי אפשר לסמוך עליו, ואם לפיד שקל אולי לתת לו את מבוקשו להיות ראש ממשלה הראשון ברוטציה, הוא לא ייתן לו זאת עכשיו. בלי ויתור של לפיד, בנט לא יכול להיות ראש ממשלה, כי נתניהו לא ייתן לו זאת. אצל נתניהו הוא יהיה גנץ חדש.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 