התראיינתי הלילה לאל חורה בשתי סוגיות: ההחלטה לקראת בנייה בהתנחלויות זמן קצר לפני השבעת ביידן לנשיא, והפגישה בקהיר בין נציגי צרפת מצרים והרשות על חידוש השיחות עם ישראל. אמרתי כי לא זה יקרה ולא זה יקרה במובן משמעותי.
אשר להחלטה על בנייה בהתנחלויות, זה המשך לפייק סיפוח ופייק הרחבת ההתנחלויות, וכל כולה חלק מן המשחק הפוליטי בישראל שנועד לשמור בידי נתניהו איזה גוש ימין שמתפורר לו בידיים. אפילו תהיה החלטה – התוקף שלה עד מרס יום הבחירות, ואחרי זה אללה גדול.
אשר לחידוש המו"מ עם ישראל, הבעיה היא שישראל תיכנס למהלך כזה רק בהובלת ארצות הברית, בעוד הרשות הפלסטינית מוכנה לתת לארה"ב תפקיד שולי כחלק מן הקוורטט. זאת גם עמדת מדינות ערב, ולפיכך יש ספק אם בכלל הפלסטינים באמת מעוניינים בחידוש השיחות.
גם יש ספק אם לביידן יהיה זמן וראש בסדר היום הלאומי שלו להשקיע במהלך מול הפלסטינים. כך שלישראל זה לא בוער, הפלסטינים לא רוצים את ארה"ב, ויש ספק אם ארה"ב עצמה רוצה.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 