התראיינתי הלילה לתחנת "אל-חורה" בוושינגטון על עניינים שונים בישראל, ונשאלתי על ההחלטה להעביר לוועדת ההתנחליות החלטה על הרחבת ההתנחלויות, ואמרתי כי דעת הקהל בישראל עדיין לא הפנימה את משמעות השלום עם האמירויות. אין יותר הרחבת התנחלויות. מה שיש – יש, וזה לא מעט. הנשיא טראמפ הודיע כי מפת גושי ההתנחליות מוכנה, וראש הממשלה, נתניהו, לא סתר את דבריו, כלומר: הוא הסכים לגבולות המדינה הפלסטינית ועל סיפוח מה שיישאר לישראל.
הפנייה לוועדת ההתנחלויות הוא תמרון פוליטי שנועד אולי לחדש את גוש הימין, והוא יתפוגג מייד כאשר לא יהיה בו עוד צורך.
אשר למצב הפנימי בישראל, חלקתי על הדעה הרווחת כי יש מחלוקות של ממש בין נתניהו לגנץ, ואמרתי כי העלייה המסחררת בכוחו של בנט מדאיג את שניהם. בנט מהווה סכנה אמיתית לנתניהו כי הוא מאתגר אותו מתוך הימין. את גנץ הוא יכול להכיל, אבל לא את בנט.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 