הופעתי אתמול ב i24 על וועידת ברלין על לוב, ואמרתי כי לא צריך לשפוט אותה אם הצליחה או נכשלה – היא נכשלה, כי לא היה לה שום החלטה אפקטיבית, אבל בעיקר היא נועדה לתת במה לאירופה לומר: גם אנחנו צד במאבק על לוב, לא רק תורכיה ורוסיה.

לדעתי, ההישג הגדול היה של חליפה חפתר, "המורד" שמרכזו בבנגאזי, אשר אירופה סירבה להכיר בו עד היום, וכעת הוא זכה למעמד לגיטימי לצד ממשלת ההסכמה הרשמית, היושבת בטריפולי, והיא ממשלה של האחים המוסלמים, כמו חמאס בעזה.

הוא זכה במעמד הזה בזכות בעלת בריתו, רוסיה, אשר מיליציה שלה נלחמת לצדו. הוא התחבר עם יוון וקפריסין, המדינות האורתודוכסיות הקרובות לרוסיה, לצד איטליה הקתולית ויחד עם מצרים הם יצרו ציר מזרח הים התיכון מול תורכיה והאחים המוסלמים.

אירופה עד כה הכירה בממשלת האחים המוסלמים כי לא רצתה שרוסיה תתבסס בלוב, אבל עם הופעת תורכיה, היא מעדיפה את חפתר בחיבור עם אויבי תורכיה, וזה היה המסר הסמוי של הוועידה. ישראל היא חלק אינטגרלי של ציר מדינות מזרח הים התיכון.