הופעתי ברדיו רקע בשפה הרוסית על יחסי ישראל וירדן, ואמרתי כי בצד הגלוי יש בעיות גדולות: ביטול החכרת צופר ונהריים, וכעת מעצר ישראלי שחצה את הגבול לירדן בתגובה למעצר שני ירדנים החשודים בעברות בטחון בישראל.

אבל בצד הסמוי יש שיתוף פעולה מצויין בעניינים הביטחוניים והתוצאה היא שהגבול הארוך ביותר של ישראל הוא שקט משני צדדיו לתועלת שתי המדינות.

גם עם מצרים יש שיתוף פעולה דומה, אבל ההבדל הוא שעם ירדן יש הגיבנת הגדולה של הבעיה הפלסטינית ובעיקר הר הבית.

על פי תפיסת ירדן הסטטוס קוו שעליו מבוסס הסכם השלום מופר בידי ישראל. הסטטוס קוו מכיר בזכות הישראלים היהודים לעלות כמבקרים על הר הבית, אבל רחבת המסגדים שייכת לאיסלאם כמו שרחבת הכותל המערבי שייכת ליהדות.

המצב הוא שמי שעולה על הר הבית אלה יהודים דתיים שרוצים לשנות את הסטטוס הקוו, וזוכים לתמיכה של הממשלה ושרים בתוכה.

ככל שהמצב על הר הבית יתערער, ידרדר עמו השלום עם ירדן, וישראל צריכה לבחור בין בית כנסת על הר הבית לבין המשך היציבות לאורך הגבול, ושירדן לא תהפוך לעזה ענקית.