הופעתי ב i24  על משבר לבנון והפניתי את תשומת הלב לוויכוח שהתעורר על החוקה הלבנונית. ברור לכולם שהסכמי טאיף שסיימו את מלחמת האזרחים בלבנון בהגמוניה סורית, ואשר הגדירו את התפקידם החוקתיים של העדות בלבנון, אינם רלוונטיים למצב הקיים.

למרות שעניין החוקה הלבנונית עדיין איננו בראש סדר היום, אלא העניינים הכלכליים, השחיתות האוכלת בכל פה, והקשר עם איראן, הרי כבר עכשיו אפשר לשמוע וויכוח גדול על החוקה. בעוד הפלנגות והדרוזים מדברים על העמקת העדתיות של לבנון, עד כדי משהו הקרוב לפדרציה/קונפדרציה של עדות, הם קוראים לזה: ביזור הכוח, הרי השיעים וכנראה גם הסונים מדברים על ההפך: ביטול העדתיות והפיכת לבנון לאזור בחירה אחד.

בעוד הדרישות לרפורמה כלכלית, והמלחמה בשחיתות מאחדת את הלבנונים, הרי ברגע שהוויכוח על החוקה יעלה לראש סדר היום – הם יתפלגו שוב.