
הופעתי אתמול ב i24 על המשבר בצפון סוריה ואמרתי כי הכלי הכלכלי שהנשיא טרמפ מאיים בו יכול להיות יעיל כאיום על תורכיה, ולא כפיתוי. הכלל, לצערנו, במזרח התיכון, שהשליטים מבינים איומים ולא פיתויים. הבאתי לדוגמא את הרשות הפלסטינית שהאינטרס שלה הוא לשתף פעולה עם ישראל בתחום הכלכלי, אבל במקום זה היא נלחמת בכלכלה הישראלית, במקום ליהנות ממנה.
גם הבעתי חשש שהניסיון להגיע לפשרה בין תורכיה לכורדים לא יצלח מכיוון שבמזרח התיכון איש לא מוותר על כלום לאף אחד.
כרגע יש שיתוף פעולה בין הכורדים לסוריה של אסד בגלל צורך משותף, אבל זה לא יחזיק מעמד לאורך זמן כי סוריה של אסד לא מוכנה לתת לכורדים אוטונומיה, והיא גם לא מוכנה לשנות את שמה של סוריה ותעקשת על השם הישן- הרפובליקה הערבית של סוריה, בעוד הכורדים אומרים שהם אינם ערבים.
לפני מלחמת האזרחים בסוריה, מפלגת הבעת' התעקשה על כך שהכורדים יעברו תהליך ערביזציה, ואין שום סימן שאסד יוותר בעניין הזה. הרוסים מנסים להבטיח בחוקה החדשה של סוריה את האוטונומיה הכורדית, אבל לא ידוע אם הם מצליחים בכך.
יש הסכם סודי, קרוב לוודאי, בין טראמפ לפוטין שרוסיה תקבל עליה את ההגנה על הכורדים, ולרוסיה יש אינטרס ברור לכך.
הבעיה הכורדית היא הקלף החזק שיש לרוסיה נגד תורכיה, כי הכורדים הם שליש מתורכיה, והם יכולים לפורר את תורכיה, ורוסיה לא וויתרה על קונסטנטינופול, היא איסטנבול, שהייתה בירת הנצרות האורתודוכסית. היא לא תרשה לארדוואן להשמיט מידיה את הקלף המנצח הזה.