הופעתי אתמול ב- i24 על המצב בעיראק ואמרתי כי בשורש העניין מצוי חידוש העימות ההיסטורי בין הערבים לפרסים המלווה את ראשית האיסלאם ואולי קודם לכן. הערבים כינו את הפרסים עג'ם, שאינם יודעים לדבר ואח"כ כינו אותם: "קמצנים".

מה שמייחד את האינתיפאדה העיראקית שהיא בתוך השיעה: ערבים נגד פרסים.

אבל, זה לא התחיל עכשיו. זה התחיל בלבנון, כאשר המזכיר הכללי של חיזבאללה לשעבר, סובחי טופיילי, הזהיר את חיזבאללה כי אם ישרתו את האינטרסים של איראן, השיעים בלבנון יספגו את הנקמה הסונית. הוא אמר כי השיעים בלבנון הם קודם כל ערבים, ואח"כ שיעים.

ההמשך היה במקום המפתיע ביותר: בנג'ף ובכרבלא, המקומות הקדושים לשיעה. כאשר המדריך העליון, עלי ח'מנאי, קרא לעשות עלייה לרגל לכרבלא, זיארה, במקום החג' למכה, דווקא אז התארגנה משלחת העלייה לרגל המרשימה ביותר מכרבלא, בלי ספק בהוראת המנהיג השיעי הראשי של עיראק, ומקור הסמכות הדתית האמיתית העליונה של השיעה, איאתוללה עלי סיסתאני.

הסוחרים השיעים הערבים של נג'ף וכרבלא זעמו על כי הסוחרים האיראנים דחקו אותם והוציאו אותם מכלכלת העלייה לרגל, והשתלטו על המסחר של המקומות הקדושים.

איאתוללה סיסתאני לא מרוצה מכך שקום הפרסית, שאינה אלא אוניברסיטה, מאפילה על נג'ף וכרבלא, כי היא פרסית, והמקומות הקדושים באמת לשיעה הם בחזרת הערבים .