למי יצביעו ערביי ישראל? ניסיתי לענות על שאלה זאת בהרצאה שלי בשבת בירושלים.
על סמך חריש עמוק שעשיתי בשבוע שעבר "ברחוב הערבי" גיליתי התפתחויות דרמטיות שרחשו מתחת לפני השטח, וכעת הם מתחילות לצוץ אל מעל לפני השטח.
בעיקרו של דבר, החברה הערבית מבחינה, אולי בטעות, כי ישראל עוברת לשלב חדש בהתפחותה, לשלב הפוסט ציוני, ואם ישראל חדלה להיות מדינה ציונית, הרי זאת דלת שנפתחת להם להשתלב בה. במונחים קונקרטיים, הערבים יעתיקו את הדגם החרדי, ויבטיחו את תמיכתם בגוש כזה או אחר על פי התקציבים שיקבלו.
התמיכה המפתיעה של הערבים בליכוד בתקופת המעבר בשני החוקים הקריטיים של סבב בחירות חדש, ומינוי מבקר המדינה החדש, מבשרת את התקופה החדשה, ואפשר לראות בהצבעות האלה תגמול לליכוד על אישור תקציבי הענק של תוכנית החומש לסקטור הערבי.
הרשימה המשותפת לא וויתרה על המצע שלה, שמשמעו חיסולה של מדינת ישראל, אבל "איפסנה" אותו. בניגוד למערכות בחירות קודמות, אין שום סיסמת בחירות "אידאולוגית" פוליטית או "פלסטינית", וכל הסיסמאות מתרכזות בצורכיה של החברה הערבית.
הרושם שלנו הוא כי הבוחר הערבי יחפש את מי שיעזור לו, לפיכך תהיה זליגה מן הרשימה המשותפת לכיוון… כחול-לבן. זאת מכיוון שיש אכזבה מן המשותפת, ועל רקע זה יש להבין את הכרזתו של אימן עודה כי יהיה מוכן להשתתף בממשלה עתידית. אין הכוונה שזה יהיה מייד, אבל זאת קריאת כיוון לעתיד.
אם מותר לי לנחש – בשלב הראשון הערבים יבקשו את וועדת הכספים… האם זה יקרה מייד, כבר אחרי הבחירות השבוע? קשה לדעת.
ועוד דבר – הערבים לא פוחדים מהמצלמות. זה וויכוח שניטש בציבור היהודי. זה לא ירתיע את הערבים מלבוא.
בכל זאת שיעור ההצבעה הנמוך מן הסבב הקודם יישמר, אולי יעלה מעט מהחמישים אחוז
– השיעור הקודם.
