הופעתי אתמול ב i24 על הזעזועים החדשים הפוקדים עכשיו את העולם הערבי, ואמרתי כי שורש העניין נעוץ בהיעדר שכבת ביניים, חברה אזרחית, בעולם הערבי, שהיא יסוד היציבות בכל העולם. בהיעדר מעמד בינוני חזק, המכתיב את סדר היום הפוליטי והציבורי והשואף ליציבות ניבעים פערים בין השכבות העליונות לבין ההמונים, והדבר גורם לחוסר יציבות ותסיסה, והוא כר נרחב לפעילות הגורמים הדתיים והפונדמנטליסטיים, ומצריך את התערבות הצבא, כדי לשמור את היציבות.
גורם נוסף הוא הרצון לבטל את השפעת האחים המוסלמים שגברה בעקבות הגל הקודם של הסער הערבי.
הדבר בולט בלוב ובסודאן. בלוב הגנרל חליפה חפתר ביקש בתמיכת מצרים וסועדיה לכבוש את טריפולי הנשלטת בידי האחים המוסלמים, ובסודאן הצבא ביקש לשים סוף לשלטונו המושחת של עומר אל-בשיר אשר עורר עליו את זעם ההמונים, וחוסר היציבות עורר שוב את החשש משובם של האחים המוסלמים שהם עדיין חזקים מאוד בסודאן.
באלג'יריה האחים המוסלמים מוגרו בידי הצבא במלחמת האזרחים העקובה מדם, ולפיכך שם הצבא אחרי שהתערב כדי לייצב את המצב איננו מעוניין להישאר בשלטון, אלא להעבירו בהקדם לידי האזרחים, בעוד בסודאן בגלל הסכנה של שיבת האחים המוסלמים הצבא ישמור את השלטון.
דבר אחד חשוב קרה בסער הערבי. הערבים לא פוחדים עוד כמו פעם לצאת לרחובות, וזה האתגר של הצבא באלג'יריה ובסודאן.
חג שמח!
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 