פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות

את באי אורחיה של ויולט בוורנדה בביתה ברחוב השקוע מתחת למוקאטעה ברמאללה ליווה קול המשי הצלול של הזמרת הלבנונית פירוז בהימנון השיבה:

שָבִים, שָבִים, הִנְּנוּ שָבִים,

לֹא יִהְיוּ גְּבוּלוּת, לֹא מִבְצָרִים, לֹא מַחְסוֹמִים.

קִרְאוּ בְּקוֹל, הוֹי עֲקוּרִים,

אָנוּ שָבִים, אָנוּ שָבִים!

 שָבִים, שָבִים, שָבִים,

לָאֲדָמוֹת לָעֲמָקִים וְלֶהָרִים,

תַּחַת דֶּגֶל כְּבוֹד-הָעַד

הַמַּאֲבָק וְהַגִּ'יהָאד

 

אבל קול השיבה של פירוז נדם. כאשר חיפשתי ביו טיוב את השיר הזה, שליווה את רדיו פלסטין בכל שנות הגלות, לא מצאתי אותו עוד! יד נעלמה הורידה אותו, אולי ידה של פירוז עצמה.

מדוע? כאשר חיפשתי בגוגל את "שיר השיבה", מצאתי את השיר הזה. https://youtu.be/x3Cl4LGu06o הוא לא של פירוז, אבל זה שיר התקופה. השיבה איננה עוד שיבת הפלסטינים, אלא שיבת הסורים לסוריה אחרי הנכבה שאיננה נכבה פלסטינית, אלא נכבה סורית.

ביקורת רבה נמתחה על הפלסטינים על כי בעוד בכל שנות מאבקם בישראל כל הערבים תמכו בהם, ופירוז נידבה את קול הקטיפה שלה למענם, אבל ברגע שהנכבה פקדה…

View original post 79 מילים נוספות