הופעתי באחרונה בכמה הופעות טלוויזיה על ענייני המזרח התיכון השוטפים, ואלה עיקרי הדברים:
- ירדן. המצב בירדן מדרדר, ולישראל יש עניין רב שתישמר יציבות הממלכה, שלה ולישראל גבול משותף ארוך. גם לסעודיה יש עניין ביציבות הממלכה, אבל לבן סלמאן יש אכזבה מן המלך עבדאללה על כי איננו עומד באופן ברור ונחרץ עם סעודיה והמפרץ בקוטביות האזורית. הוא איננו שותף למלחמה בתימן, פוזל לאסד ולאיראן, וגם לתורכיה, והתחושה בריאד שאי אפשר לסמוך עליו. מדובר הרבה על הסתייגותו של המלך עבדאללה מעסקת המאה, אבל לא זה מה שבאמת מטריד את סעודיה: היא רוצה לדעת שמלך ירדן ניצב במחנה הסוני במלוא מובן המילה, ומוכן "לתת תמורה עבור האגרה… "
גם כינוס וועידת התמיכה בירדן במכה דווקא, יש בה איתות. הסעודים מצפים שההאשמים יוותרו סוף סוף על תביעתם למכה שממנה גורשו בידי הסעודים, ויכירו בעדיפות מכה על ירושלים. זה לא יקרה…
- ההבנות בין ישראל לרוסיה. אמרתי כי יש אי הבנה במה שמתואר כ"הבנות". יש אולי הסכמה על הצורך שאיראן לא תקים בסיסים צבאיים בסוריה, אבל לא בטוח שרוסיה מוכנה שאיראן תצא לגמרי מסוריה, כי מי יגן על אסד? שנית, לא בטוח שישראל מוכנה שבמקום איראן בגולן, נקבל את אסד בגולן. זאת תהיה בגידה בבעלי ברית, וגם אי אפשר להאמין למילה ולחצי מילה של איראן הנוכלת. נאמר שתסכים "שרק" אסד יתפרס בגולן, וודאי הדבר מעבר לכל ספק שהיא תשלח את אנשיה ואת חיזבאללה במדים של אסד.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 