בנאומו בשבוע שעבר בתגובה על הכרזת הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל, שינה אבו מאזן מעט את הנוסח המוכר לגבי מעמדה של ירושלים באיסלאם, באופן שלא יכול להתקבל בברכה בריאד. הוא אמר כי ירושלים היא כיוון התפילה הראשון, המסגד השני, והמקום הקדוש "חרם" השלישי. כוונת דבריו הייתה לומר כי המוסלמים התפללו לכיוון ירושלים לפני מכה, וכי מסגד אל-אקסא נבנה מייד אחרי שאברהם בנה את הכעבה, והיא ה"חרם" השלישי אחרי מכה ומדינה. בכך, הוריד אבו מאזן את מעמדה של אל-מדינה, בירת האיסלאם הראשונה, לדרגה אחת אחרי ירושלים. בכך הפכה ירושלים להיות במעמד כמעט שווה למכה. עד כה הנוסח המוכר היה שירושלים היא כיוון התפילה הראשון והיא החרם השלישי אחרי מכה ומדינה.
השתתפותו של אבו מאזן בכנס המוסלמי הגדול של ארדוואן באיסטנבול, ומייד אחר כך נסיעתו לקטר, מציבה אותו במחנה הנגדי לציר שסעודיה רוצה לגבש נגד איראן. נשיא איראן, רוחאני, שמח להיות יחד עם אבו מאזן בכנס של ארדוואן, ובכך לשבש עוד יותר את המהלכים האמריקניים לגבש ציר אנטי איראני שיתבסס על פתרון אזורי וכלכלי לבעיה הפלסטינית.
הפלסטינים גם מגבירים את נימת הדיבור העויינת לארצות הברית, ולא ברור אם הם מודעים לכך שהם נכנסים למבוי סתום. איך הם מתכוונים לתחזק את הרשות הפלסטינית ללא ארצות הברית, סעודיה והמפרץ?