השתתפתי הלילה בוויכוח עם הבכיר הפלסטיני, דר נביל עמרו, בטלוויזיה הגרמנית. אני מכיר אותו ומכבד אותו, ולפיכך נמנעתי מעימות חזיתי.
הזהרתי את הרשות הפלסטינית כי היא מכניסה את הפלסטינית למוראות סוריה. היא חייבת להיות מאוד זהירה בהסתה בעניין ירושלים.
הזהרתי כי הניסיון לשנות את הסטטוס קוו מ-1967 עלול להיות רווי דם. כאשר המראיין שאל מדוע ישראל בכלל מתערבת בענייני אל-אקסא, עניתי כי על פי הסדרי הסטטוס קוו עם הווקף, ישראל היא האחראית על הביטחון ברחבת המסגדים, וזה מעוגן בהסדרי השלום עם ירדן.
הזכרתי את דברי אבו מאזן בבייג'ין כי גורמים זרים רוכבים על גב הפלסטינים בעניין ירושלים, ואמרתי כי הוא התכוון לתורכיה שהיא הגורם המסכסך והמסית כדי לסלק את ישראל, ירדן ואשף מירושלים.
כאשר דר עמרו אמר כי ישראל מעליבה את הפלסטינים, כמו למשל פיזורם "בפצצות מים", אמרתי לו כי עליו להקשיב למה שהוא אומר: הלוואי שגם בסוריה היו משתמשים בפצצות מים במקום פצצות אש. הוא אמר- אלה מי ביוב ועניתי שיהיה … מן הראוי שכל צבאות ערב ייקחו דוגמא מישראל איך לקדש חיים ולכבד את זכויות האדם, ובמקום להעריך זאת, הפלסטינים מתלוננים על ישראל כפושעת מלחמה.
מכל מקום אמרתי איך אפשר להשוות גלאי מתכות לפעולת הטרור שבה נרצחו שוטרים ששמרו על אל-אקסא. מי ששומר על אל-אקסא, שגורלה לא יהיה כמו המסגדים בסוריה ובעיראק היא ישראל, וזה תפקידה על פי הסכמי הסטטוס קוו.
פנחס ענברי - מזרח תיכון מסובך במילים פשוטות 