בלוג JCPA: על הטעות הנפוצה בהבנת "המדינה האיסלאמית"

פנחס עינברי:

עד כה הידיעות על מותו של הטרוריסט מספר אחד, החליף של המדינה האיסלאמית, אבו בכר אל-בגדאדי, התבררו כמי שהקדימו את זמנן, אבל יכול להיות כי הפעם הן נכונות. בכל זאת, יש להמתין ולראות עד כמה משאלת לב היא אכן מציאות מוצקה.

אבל, בכל מקרה, מותו של המנהיג איננה מותה של המדינה האיסלאמית, והיא תמשיך ותחולל טרור מזוויע למרבה הצער.

ראשית, יש לברר את משמעות המונח “מדינה איסלאמית.” במערב יש טעות רווחת באשר לפירוש המונח, ומכאן ההנחה שעם חיסול “המדינה” של דאעש, גם דאעש תעבור מן העולם.

ובכן, המונח “דוולה” במובנו האיסלאמי איננו “מדינה” במובן המודרני. אולי אפילו להפך. “דוולה” או “תדאוול” פירושו “מעבר”, “השתנות” – ההפך מן המונח של “state” במובן המערבי. “state” מבטא קביעות, היות דבר סטטי, אבל לא זה המובן המקורי של המונח בהיסטוריה של האיסלאם. יישויות מדיניות בימי הביניים נקראו “דוולה” מכיוון שעברו ממקום למקום. וזה היה כוונת דאעש כאשר בחרה את השם. מוסול איננה מטרה, אלא תחנה. הם עברו למוסול ורקה אחרי שהיו באפגניסטן, משם יילכו ללוב, לסיני לאפריקה או יבלעו בסמטאות בגדאד, רבת עמון, לונדון או פריס, חלילה.

לדאעש ולצבאות שלחמו בה יש שתי שיטות לחימה שונות. הצבא העיראקי לוחם לחימה חזיתית, בעוד דאעש היא תנועת טרור. ההפסד במוסול—אם באמת דאעש נעקרה ממוסול, או התחפרה, או נסוגה למדבר, לא שינה דבר בטיב הלחימה של דאעש – הטרור.

המדינה האיסלאמית היא תופעה דתית תרבותית שצברה ניסיון ויכולות צבאיות, וכמו שמעיד השם – היא תחליף מקומות ובסיסים, ותמשיך בטרור.